מלווה בריבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 109.253.130.214 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot
אין תקציר עריכה
שורה 12:
[[המאה ה-12]] הייתה תקופה של פריחה כלכלית ותרבותית, אולם דווקא בה מצאו עצמם היהודים מוגבלים באפשרויות התעסוקה שלהם. מהמסחר נדחקו כאמור, והדרך לתעסוקה כבעלי מלאכה או מקצוע, הייתה חסומה מבפניהם מפני שלא התקבלו כחברים ב[[גילדה|גילדות]] המקצועיות. גם ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] נאסר עליהם ללמוד. כל שנותר ליהודים היה לפנות להלוואה בריבית, שם הגן עליהם האיסור הכנסייתי, שלא חל עליהם, מתחרות. בתחילה הלוו כספים למלכים ול[[אצולה]] הגבוהה, אולם גם מעיסוק זה נדחקו על ידי הסוחרים האיטלקיים וה[[גרמנים]]. בלית ברירה החלו להלוות כספים ברבית גבוהה לאנשים בעלי הכנסה דלה. עיסוקם זה עורר כלפיהם שנאה עזה, אף בעידודה של הכנסייה, שהוקיעה את ההלוואה בריבית כמעשה נבלה.
 
הדמות שיילוק, במחזה "[[הסוחר מוונציה]]" של [[וויליאםויליאם שייקספיר]], מהווה דוגמה בולטת לסטריאוטיפ שדבק ביהודים מלווי הריבית.
 
==ראו גם==