מרשה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1–\2 |
||
שורה 27:
בימי [[מרד החשמונאים]] ([[המאה ה-2 לפנה"ס]]) היוותה העיר בסיס להתקפות היוונים על צבאו של [[יהודה המכבי]]. השליט החשמונאי [[יוחנן הורקנוס]] כבש את העיר בשנת 112 לפנה"ס, וגייר את תושביה. מרשה התנגדה לכיבוש ולגיור וספגה מכה קשה, וכך לאחריו הלכה העיר ודעכה.
המצביא הרומי [[פומפיאוס]], שכבש את הארץ בשנת [[63 לפנה"ס]] ניתק את אדומיאה, ובכללה מרשה, מהמדינה היהודית, והחזיר לה את עצמאותה. אולם הבנייה שנחשפה במרשה, אותה ניתן לייחס לתקופה זו, התקופה ההלניסטית המאוחרת, היא דלה מאוד. העיר מרשה חרבה בשנת [[40 לפנה"ס]], על ידי ה[[פרתים]], במסגרת המאבק בין החשמונאים לבין [[הורדוס]] קודם לעלייתו לשלטון. במקום המשיך להתקיים יישוב דליל עד [[המאה השנייה]] לספירה, אך העיר איבדה מחשיבותה, בעוד ששכנתה - [[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]], עלתה לגדולה. במהלך [[מרד בר כוכבא]] (בשנים [[132]]
כיום מרשה היא חלק מה[[גן לאומי|גן הלאומי]] - [[בית גוברין - מרשה]], וניתן לראות בה מערות [[קולומבריום]] גדולות (לגידול יונים). באתר נמצאו עצמות תרנגולים בכמות גדולה, מה שמלמד על גידול מסחרי קדום של העוף.{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|תגלית: גידול תרנגולות בארץ לפני 2,300 שנה|4682339|21 ביולי 2015}}}} עלתה אף השערה שמערות הקולומבריום שימשו לגידול תרנגולים.{{הערה|שרה ג'ו בן-צבי, "חפירה מלאת חורים", [[סגולה (מגזין)|מגזין סגולה]], גיליון 74, עמ' 42}} ששרידים של [[בית בד|בתי בד]] רבים המעידים כי יצוא [[שמן]] היה אחד מענפי הכלכלה המרכזיים בעיר, בתי מגורים ו[[בור מים|בורות מים]]. כמו כן, מזה מספר שנים מבקרים מוזמנים להשתתף בחפירות ארכאולוגיות המתבצעות באזור תחת רישיון [[רשות העתיקות]].
| |||