הבדלים בין גרסאות בדף "היישוב"

אין שינוי בגודל ,  לפני שנתיים
מ
מ (הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים, קו מפריד בטווח מספרים)
מ (בוט החלפות: \1–\2)
===עליות בתקופת השלטון העות'מאני===
[[קובץ:PikiWiki Israel 9909 Settlements in Israel.JPG|ממוזער|שמאל|250px|חלוצים ב[[גן שמואל]], [[1913]]]]
;[[העלייה הראשונה]] ([[1881]] - [[1903]]): גל העלייה הראשון שנבע גם ממניעים [[ציונות|ציוניים]]. העולים הגיעו מ[[יהדות מזרח אירופה|מזרח אירופה]] וכן מ[[יהדות תימן|תימן]]. רוב העולים היו משפחות מסורתיות-דתיות שקיוו לשפר את מצבם הכלכלי, למצוא מנוחה ונחלה ולהמשיך באורח חייהם הקודם. חלקם היו מאורגנים במסגרת [[חובבי ציון]] ותנועת [[ביל"ו]]. רוב העולים היו בני 30–40 ובעלי משפחות מעיירות קטנות. במסגרת העלייה הראשונה נוסדו המושבות הוותיקות [[ראשון לציון]], [[זכרון יעקב]], [[גדרה]] ו[[רחובות]], וחלה התפתחות ארגונית, חברתית ותרבותית בריכוזי היהודים בערים [[ירושלים]], [[יפו]] ו[[חיפה]]. במושבות שנוסדו קם מעמד של איכרים שהתבסס על עבודה ערבית ושמירה ערבית. המושבות זכו לסיוע, אך גם לחסות ושליטה של הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|אדמונד דה רוטשילד]] ומנגנון פקידיו.
 
;[[העלייה השנייה]] ([[1904]] - [[1914]]): גל ה[[עלייה]] שבא לאחר [[העלייה הראשונה]], בו עלו ל[[ארץ ישראל]] בעיקר [[יהדות מזרח אירופה|יהודים ממזרח אירופה]] ו[[יהדות תימן|יהודים מתימן]]. כ-30,000 עולים השתקעו בארץ, ובסיומה נאמדה האוכלוסייה היהודית כ-85,000 נפש. מבחינת ההרכב הדמוגרפי, עלייה זו הייתה במידה רבה המשכה של העלייה הראשונה. אוכלוסיית העולים מנתה בעיקר משפחות מסורתיות-דתיות שקיוו לשפר את מצבם הכלכלי, למצוא מנוחה ונחלה ולהמשיך באורח חייהם הקודם. רובם לא היו מאורגנים ולא בעלי אידאולוגיה מגובשת. כרבע מכלל העולים היו ילדים עד גיל 15, וכשיעור הזה היו בני ה-50 ומעלה. כ-63% מקרב העולים היו גברים. מיעוט קטן מקרב העולים, כאלפיים נפש, היו חדורי [[אידאולוגיה]] [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]-לאומית וציונית. גרעין אידאולוגי זה, על אף גודלו הקטן, השפיע רבות על היישוב בארץ ישראל. מקרב מיעוט פועלי-[[סוציאליזם|סוציאליסטי]] זה, יצאה ההנהגה של היישוב ושל מדינת ישראל בראשית דרכה. גל עליה זה נפסק עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]].
 
===במלחמת העולם הראשונה===
[[קובץ:PikiWiki Israel 7268 quot;Kevuzat Mehoraquot; 1945.JPG|ממוזער|שמאל|250px|"קבוצת מכורה" של [[הקיבוץ הדתי]], [[1945]]]]
 
;[[העלייה השלישית]] ([[1919]] - [[1923]])
גל עלייה ציוני, [[סוציאליזם|סוציאליסטי]] וחלוצי מ[[רוסיה]], מ[[פולין]] ומ[[רומניה]] וכן משאר הפזורה היהודית. החל עם תום מלחמת העולם הראשונה. רבים מן העולים פנו לעבודת כפיים בסלילת כבישים במסגרת "עבודות ציבוריות". הם הקימו מסגרות חלוציות, כמו [[גדוד העבודה]] ו[[גדוד שומריה]]. פיתחו את היישוב העירוני ב[[ירושלים]], [[תל אביב]] ו[[חיפה]], והקימו את הקיבוצים [[בית אלפא]], [[עין חרוד]], [[תל יוסף]] ו[[מרחביה (קיבוץ)|קיבוץ מרחביה]] ואת מושבי העובדים [[נהלל]] ו[[כפר יחזקאל]]. בימי העלייה השלישית נוסדה [[ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל|ההסתדרות הכללית]].
 
;[[העלייה הרביעית]] ([[1924]] - [[1929]]): רבים מהעולים הגיעו ממזרח אירופה, מ[[ברית המועצות]],{{הערה|בטרם וגם למרות נעילת שעריה ליוצאים מהמדינה.}} פולין, רומניה ו[[ליטא]], ומארצות [[אסיה]], למשל [[תימן]] ו[[עיראק]]. רוב העולים היו בעלי משפחות מן [[המעמד הבינוני]], שעלו עקב [[אנטישמיות]], לאומיות (קשר היסטורי ודתי כאחד) וגזירות כלכליות, כדוגמת [[ולדיסלב גרבסקי|גזירות גרבסקי]] בפולין. העולים הביאו עמם הון, וגרמו להתפתחות המסחר והתעשייה ביישוב וגם לשגשוג תרבותי. רוב העולים השתקעו בערים תל אביב, חיפה וירושלים והביאו לגידול רב באוכלוסייתן היהודית. בשנת [[1927]] נקלעה העלייה הרביעית למשבר כלכלי שנבע מהקשיים הכלכליים של יהדות פולין, שהייתה המקור העיקרי לעלייה שהביאו לעליית עולים מחוסרי הון ואמצעים.
;[[העלייה החמישית]] ([[1929]] - [[1939]]): עלייה שהחלה לאחר [[מאורעות תרפ"ט]] והפכה לעלייה המונית החל משנת [[1932]] ואילך, בשלבי עליית [[אדולף היטלר|היטלר]] לשלטון ולאחר עלייתו לשלטון. הייתה זו עלייה שכללה לראשונה אחוז גדול של עולים מ[[גרמניה]] ובהם בני נוער רבים שעלו במסגרת [[עליית הנוער]]. העלייה החמישית הייתה עלייה של המעמד בינוני ובה בעלי מקצועות חופשיים רופאים, אדריכלים, עורכי דין וכן סוחרים ותעשיינים. עלייה זו הביאה לשגשוג כלכלי ביישוב, לתנופה גדולה בהתפתחות התרבותית של היישוב וכן להתקדמות רבה ברפואה ובאקדמיה. עם פרוץ [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו- תרצ"ט]] בשנת [[1936]], נחלש זרם העולים אך שב והתגבר בשנים [[1938]] ו-1939. עם ראשית ההגבלות של הבריטים על העלייה החלה גם תנועת [[ההעפלה]]. העלייה החמישית נפסקה עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].
;[[עליית הנוער]]: מסגרת לעליית בני נוער לארץ ישראל. נוסדה בשנת [[1932]], עם החמרת מצבם של יהודי גרמניה בשלבי עלייתו של [[היטלר]] לשלטון. במסגרת זו עלו אלפי בני נוער לארץ ישראל, לפני מלחמת העולם השנייה, במהלכה ובתקופת ההעפלה, ונקלטו במוסדות של עליית הנוער. עליית הנוער ממשיכה להתקיים גם בתקופת המדינה.