חישוב הקץ – הבדלי גרסאות

* רבי [[אברהם יעלין]], בן [[המאה ה-19]] ו[[המאה ה-20]], בספרו "גאולת ישראל" (שנכתב בשנת תרפ"ח), מוכיח כי התחלת [[הציונות]] היא קץ הגאולה בעזרת חישובי קיצים ע"פ [[ספר הזוהר]], דעת הגר"א ועל פי [[ספר דניאל]] ופירוש ה[[מלבי"ם]]. בחישובו, מביא הרב יעלין תאריכים רבים, בהם מתרחשים שלבים בגאולה, חלקם זמנים שעברו וחלקם זמנים עתידיים. התאריך הסופי שהוא מציב הוא בשנת [[ה'תש"ח]] ([[1948]]). הוא נפטר בשנת [[ה'תרצ"ה]] ([[1934]]), ולא ראה את קום [[מדינת ישראל]] שאירע בשנה זו, וייתכן ומקיים את חזונו.

* רבי [[אברהם אזולאי]] מחברון בספרו חסד לאברהם כותב שזמן קץ הגאולה תהיה בשנת התש"ס.

* רבי [[שניאור זלמן מלאדי]], בספר "מאמרי אדמו"ר הזקן * על התורה והמועדים - בראשית שמות", ד"ה "ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים.", דף תי"ט עד דף תכ"ג, עוסק בזמן הקץ וחזה ששנת [[ה'תר"ג]] הוא שנת הקץ.

* דוגמה מודרנית לחישוב קיצין היא החישוב המבוסס על דברי הגמרא, "שית אלפי שנים הווי עלמא וחד חרוב" (שש אלפי שנים יתקיים העולם, ואלף אחד יהיה חרב). על פי החישוב המקובל ביהדות לראשית העולם, שש אלפי שנים יסתיימו בשנה [[ו' אלפים]] המקבילה לשנה הלועזית [[2240]].