היסטוריה של תאילנד – הבדלי גרסאות

היורשים של ראמה הראשון דאגו יותר ויותר מפני איום של קולוניאליזציה אירופית לאחר ניצחונות [[בריטניה]] בבורמה השכנה ב-[[1826]]. ההכרה התאית הראשונה במעצמה אירופית באזור הייתה באמנת החברות וה[[סחר]] עם בריטניה ב-1826. ב-[[1833]], קשרה [[ארצות הברית]] קשרים [[דיפלומטיה|דיפלומטיים]] עם סַיָאם, כפי שתאילנד נקראה עד שנת [[1939]] (ושוב בין [[1945]] ו-[[1949]]). אולם רק בתקופת המלך מוֹנגקוּט (ראמא הרביעי, [[1851]] - –[[1868]]) ובנו צ'וּלָאלוֹנגקוֹן (ראמה החמישי, [[1868]] - –[[1910]]) הצליחה תאילנד להתקרב באופן משמעותי למעצמות המערב. התאים מאמינים כי הכישורים הדיפלומטיים של המלכים האלה, יחד עם רפורמות המודרניזציה של הממשלה התאית, הם שהביאו לכך כי סַיָאם הייתה המדינה היחידה בדרום אסיה ובדרום-מזרח אסיה שהצליחה לחמוק מקולוניאליזציה אירופית. עובדה זו משתקפת גם בשם המודרני של המדינה - "פְּרַאתֵט-תאי" (על-פי אחד הפרושים - "מדינה חופשית"), ששימש באופן בלתי רשמי בין [[1939]] ל-[[1945]] ובאופן רשמי לאחר [[11 במאי]] [[1949]].