הקרבות על רכס "חמוטל" במלחמת יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

בעת שאוגדה 143 שבה ממסע הסרק שלה דרומה, פקד מפקד האוגדה, [[אריאל שרון]] על [[חטיבה 421]] (בפיקוד [[חיים ארז]]) להתקיף ולכבוש את "חמוטל" ועל [[חטיבה 600]] (בפיקוד [[טוביה רביב]]) להתקיף ולכבוש את "מכשיר". קיימת טענה שארז ו[[קצין מבצעים|קצין המבצעים החטיבתי]] שלו נפגשו ב"ציונה" (מזרחית ל"חמוטל") עם מפקד וקצין המבצעים של חטיבה 500 ווידאו שכל הטנקים של חטיבה 500 ירדו מהגבעה.{{הערה|שם=שמשי}}{{הערה|על נקודה זו חלוקות הדעות. [[אברהם אדן]] כותב בספרו: "לאריה מאוגדתי ולחיים מאוגדת שרון לא היה מידע מוקדם זה על זה. בתוך הקרב הצליחו למנוע ירי הדדי ביניהם.", אברהם אדן (ברן), על שתי גדות הסואץ, הוצאת עידנים, 1979, עמ' 111}} ארז הורה לגדוד 257 (בפיקוד שמעון בן שושן {{הערה|{{ביטאון יד לשריון|דבורי בורגר|טופס האפסנאות נשמר בתנאים של בית מרקחת 40 שנה|45|83|יוני 2014, עמ' 84}}}}) לתקוף מצפון ולגדודים 264 (בפיקוד [[גיורא לב]]) ו-599 (בפיקוד [[עמי מורג]]) לחפות ממזרח. גדוד 257, שהיה מצויד בטנקי פטון 48, ספג ארטילריה בעת שהתקיף וספג פגיעות מירי נ"ט ארוך טווח מ"מכשיר" (שלא נכבש על ידי חטיבה 600). בתחילת המלחמה חסרו הטנקים של חטיבה 421 את מקלע המפקד עקב שינויים שנעשו בהם ערב המלחמה,{{הערה|שם=הקרב}} ובחלק מיחידות החטיבה לא היו מקלעים כלל, וצוותי הטנקים התקשו מאוד בלחימה מול חיילי החי"ר המצרים. הגדוד נסוג לפי הוראת המח"ט והותיר טנק פגוע ואת אנשי צוותו ההרוגים על הגבעה.{{הערה|שם=תמימות}}{{הערה|שם=שמשי}}