משל המערה של אפלטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
קישורים פנימיים, תיקנתי טעות כי משל זה לא מטאפורה
שורה 1:
[[קובץ:Allegory of the Cave blank.png|שמאל|ממוזער|250px|תרשים אילוסטרציה למשל המערה של [[אפלטון]]. האיש במערה רואה את צלו של הכד האמיתי.]]
'''משל המערה של [[אפלטון]]''' הוא אחתאחד ה[[מטאפורה|מטאפורות]]התיאורים הידועותהמוכרים ביותר בכתבי אפלטון, אשר נועדהנועד לדמות [[מציאות]] של [[בערות]], בה אנשים נותרים חשוכים אם אינם זוכים לגילוי זיו אורה של החוכמהה[[חוכמה]]. גם כאשר הפילוסוףה[[פילוסופיה|פילוסוף]] - האדם שיצא מבורות לחוכמה - בא לגאול אותם מבערותם, הוא נמצא בסכנה מתמדת, מפני שהאנשים אינם רוצים להשתחרר מהבורות, הם נמשכים אליה ושמים בה את מבטחם. כמו כן, מוצג תהליך ההחכמה כתהליך קשה, כואב ורצוף מכשולים.
 
==הרקע לכתיבת המשל==
האירוע המכונן בחייו של אפלטון היה [[הוצאה להורג|הוצאתו להורג]] של [[סוקרטס]]. אפלטון מזועזע ממותו של סוקרטס, והוא מתקשה להאמין כיצד מדינה "ויתרה" על אדם כמו סוקרטס, ידידו החכם מכל אדם. בשביל אפלטון זהו סימן שדבר מה אינו תקין ביסוד ה[[מדינה]]המדינה. אפלטון רוצה מדינה שבה ייתנו כבוד והערכה ל[[פילוסוף|פילוסופים]]לפילוסופים, ודעה זו מובאת במשלב[[משל]]. מטרתו של משל זה היא להסביר שמה שאנו רואים וקולטים על ידי החושים שלנו הוא רק העתק של הדברים האמיתיים – [[אידאליזם אפלטוני|האידאות]].
מטרתו של משל זה היא להסביר שמה שאנו רואים וקולטים על ידי ה[[חושים]] שלנו הוא רק העתק של הדברים האמיתיים – [[אידאליזם אפלטוני|האידאות]].
 
==תוכן המשל==
שורה 10 ⟵ 9:
[[קובץ:De grot van Plato.jpg|ממוזער|250px|ציור מהמאה ה־16 של משל המערה של אפלטון]]
 
המשל, המוצג בספרו "[[המדינה (דיאלוג אפלטוני)|המדינה]]" (בפתיחת פרק ז), מספר על קבוצת [[אסיר]]יםאסירים שנכלאה מגיל רך ב[[מערה]]במערה חשוכה ואשר רותקו בשלשלאות בצורה כזו שראשם מופנה תמיד אל צד אחד ולא יכול עוד לנוע. מאחורי האסירים ישנה חומה, ומאחוריה בוערת [[מדורה]] שלא נכבית לעולם, ומאירה את הקיר עליו צופים האסירים. בין ה[[אש]]האש לבין החומה חולפות בריות הנושאות פסלים. הפסלים, הנישאים מעל גובה החומה, והמוארים מצידם האחד על ידי המדורה, מטילים את צלליהם על הקיר עליו צופים האסירים. כאשר משמיעה אחת הבריות את קולה, שומעים האסירים את ה[[הד]]ההד השב מן הקיר. לפיכך סבורים האסירים כי מה שהם רואים בקיר הוא בעצם החיים ה[[מציאות]]ייםהמציאותיים. חייהם סובבים סביב הצללים וקולותיהם, האסירים מפתחים תרבות ושלל תאוריות לגביהם, ובונים את עולמם הרוחני על פי הדמויות על הקיר.
 
אחד האסירים מצליח להשתחרר מכבליו. שריריו מנוונים מרוב ישיבה בשלשלאות, וכוח כלשהו גורר אותו במעלה דרך עפר תלולה אל מחוץ למערה. האסיר נשרט ונחבל, וכאשר הוא מגיע אל מחוץ למערה, הוא אינו יכול לראות דבר משום שהוא מורגל לחושך של המערה ואינו מסוגל להתמודד עם אור היום. אחרי זמן מה, הוא מתחיל לראות צללים מטושטשים - כפי שראה על קיר המערה. אך ככל שהזמן עובר, והאסיר מתרגל לאור, הוא יכול להתבונן סביבו, ולראות שהבריות אינן צללים, והוא יכול להביט ולראות את הטבע, את הציפורים, ואת גרמי השמיים בלילה. הוא יכול גם להבחין בצלו שלו.