עדים זוממים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 37:
==="כאשר 'זמם' ולא כאשר 'עשה' "===
תנאי מיוחד נאמר בדין זה, שכאשר גזר הדין התבצע כבר - אין מענישים את העד.{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת מכות]], [[S:מכות ה ב|דף ה', ב']].}} לדעת ה[[רמב"ם]] הדברים אמורים לגבי [[דיני נפשות|עונש מוות]] דווקא, ואילו בעונש מלקות או חיוב ממוני העדים ייענשו אף אם התבצע גזר הדין{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|עדות|כ|ב}}.}}. גם כאשר גזר הדין לא ניתן עדיין בעקבות עדותם של העדים הזוממים - אין הם נהרגים.{{הערה|{{משנה|מכות|א|ו}}.}}
העדים נכנסים להגדרה של 'עדים זוממים' רק בהזמה ("עימנו הייתם"), ולא בכל סוג של הכחשה (כמו "בא הרוג ברגליו" שזה ודאי מראה שהעדים שיקרו אך אין זו הזמה אלא הכחשה). אם לא כל כת העדים הוזמה, אלא רק חלקה, ה[[עדות]] נפסלת (אפילו נשארו שני עדים שלא הוזמו), שכן "עדות שבטלה מקצתה - בטלה כולה", אבל אין אף לאחד מהעדים דין עד זומם, עד שיוזמו כל העדים בכת. כמו כן, אם התגלו העדים כשקרנים מסיבה אחרת (הדוגמה הקלאסית לכך היא: "בא הרוג ברגליו" - האדם שעליו מעידים שנרצח, לכאורה, בא לפנינו בעצמו), אין הם נקראים זוממים אלא שקרנים בלבד, ואינם נידונים כעדים זוממים.
| |||