פרשת חשבון הדולרים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←השפעה פוליטית: עריכה. הידיעה הבלתי מבוססת בדבר כבר מוזכרת למעלה, כאן לא רלוונטי |
|||
שורה 11:
==השפעה פוליטית==
באותה עת עמד רבין בראש [[ממשלת מעבר]], לאחר שהתפטר בדצמבר [[1976]] עקב משבר קואליציוני. בעקבות ההתפטרות הוקדמו [[הבחירות לכנסת התשיעית]] ל-[[17 במאי]] [[1977]]. בהתמודדות הפנימית במרכז מפלגת העבודה שהתקיימה בפברואר ניצח רבין את [[שר הביטחון]] [[שמעון פרס]] ברוב קטן, ונבחר למועמד [[המערך השני|המערך]] לראשות הממשלה. רבין חשד כי שמעון פרס הוא זה שהביא לפרסום, בשל היריבות ביניהם.{{הערה|יוסי גולדשטיין, רבין - ביוגרפיה, עמ' 311}}
בעקבות הפרשה הודיע רבין בשידור טלוויזיה ב־[[7 באפריל]]) כי הוא יתפטר מראשות הממשלה ברגע שיאפשר לו זאת החוק, ויפרוש מהנהגת [[המערך השני|המערך]]. מאחר שכראש ממשלת מעבר לא היה יכול רבין להתפטר, הוא יצא לחופשה מתפקידו כראש הממשלה ואת התפקיד מילא בפועל פרס.
ב-11 באפריל הוטל עליו כופר בסך 15 אלף ל"י.{{מקור}} במשפט הוטל על לאה רבין קנס בסך 250 אלף [[לירה ישראלית|לירות]]. השופט [[דב לוין (שופט)|דב לוין]] קבע אז כי "הכספים במטבע זר הוחזקו על ידי הנאשמת ונעשה על-ידה שימוש בהם במשך ארבע שנים רצופות ובמגוון של דרכים, שכל אחת מהן היא פסולה כשלעצמה". רבין שילמה את הקנס במאי 1977 בעזרת הלוואה מבן דוד שלה ומידיד המשפחה{{הערה|{{מעריב||רבין: דחיתי מאות פניות לסייע לי בתשלום הקנס|1980/11/25|00302}}}}.
ב[[הבחירות לכנסת התשיעית|בחירות]] הפנה הציבור עורף למערך, והעניק את הניצחון ל[[הליכוד|ליכוד]] בראשות [[מנחם בגין]].
| |||