הקומדיה האלוהית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: אסלאם, הייתה, גאוגר\1, כנסייה, \1ניסיו\2\3, \1על ידי, שנייה\1 |
←כור המצרף - הפורגטוריום: הרחבה |
||
שורה 104:
===מעגל שביעי: האלימים===
הם נפנים (קנטו 11) אל העיר פנימה ומגיעים לשלוש טבעות שבהן מצויים ה"אלימים". דנטה וורגיליוס חולפים על פני מצבתו של האפיפיור [[אנסטסיוס השני (אפיפיור)|אנסטסיוס השני]], אשר אותו מאשים דנטה בכפירה. ורגיליוס מסביר לדנטה את מבנה הגיהנום, את חומרת חטא ה[[הלוואה בריבית]] ואת מעמדה הרם של ה[[אמנות]] בעיני האל (האמנות, לפי דנטה, נועדה
בטבעת השנייה מוצאים השניים יער סבוך ואפל, אשר עליו שחורים וענפיו קוצניים. ביער זה מצויים המתאבדים והמשחיתים את רכושם. המתאבדים הופכים לעצים, ועליהם וענפיהם נשברים ונהרסים על ידי [[הרפיה (מיתולוגיה)|הרפיות]] וחיות אחרות. דנטה לומד במעגל זה שהמתאבדים אמנם יעלו לירושלים ביום הדין, אך יחזרו לתופת ללא גופם, כי אין להשיב את מה שהם ויתרו עליו. המשחיתים נרדפים ביער על ידי כלבים וזאבים, ושוברים את ענפי המתאבדים בריצתם. (קנטו 13)
שורה 148:
== כור המצרף - הפורגטוריום==
ממעמקי הגיהנום, לאחר המפגש עם השטן בעצמו, יוצאים דנטה וורגיליוס אל עבר השני במשכני המתים, הוא [[כור המצרף]]
=== אנטי-פורגטוריום ===
ישנן נשמות המגיעות לכור המצרף אך אינן זוכות להתחיל מיד בהיטהרות, ועליהן לחכות למרגלות ההר, באנטי-פורגטוריום, פרק זמן מסוים המבוסס באופן זה או אחר על זמן חייהן. נשמות אלו הן נשמותיהן של האנשים אשר חזרו בתשובה בשלב מסוים בחיים שלהן, ולא עקבו אחר חוקי האל מתחילת חייהם. הן מחולקות לכמה קבוצות, בהתאם לסיבה שבגללה עליהן לחכות בכניסה:
* '''טרסה שנייה: חטא הקנאה''': עיניהם של הקנאים נסגרות למשך כל שהותם בכור המצרף, והם נעטפים בבדים אשר גורמים להם להתמזג עם האדמה סביבם (קנטונים י"ג עד ט"ו).▼
* הראשונה, קבוצת המנודים על ידי הכנסיה. אלו חייבים לחכות בפתח הפורגטוריום פי שלושים מהזמן בו חיו בעולם. שם דנטה פוגש את המלך מנפרד, גיבליני מוצהר, אשר נרצח על ידי לוחם שנשלח בפקודת האפיפיור לרצחו. מנפרד מספר לדנטה את סיפור מותו. במקום הזה וירג'יליו מספר לדנטה שככל שעולים גבוה יותר בהר, כך הטיפוס נהיה קל יותר (כי ככל שמתקדמים למעלה, נפטרים לאט-לאט ממשקל החטאים הכבדים). (קנטו 3)
* '''טרסה שלישית: חטא הזעם''': לטרסה זו מגיעים החוטאים בזעם ובשנאת חינם. הטרסה כולה אפופת עשן סמיך, והחוטאים מהלכים בעשן מבלי לראות את דרכם עד שחטאם מטוהר (קנטונים ט"ו עד י"ז). ▼
* השנייה, אלה שעצלנותם מנעה מהם לחזור בתשובה עד לזמן קצר לפני מותם. נשמות אלו מחכות בכניסה לכור המצרף זמן השווה לזמן בו חיו. דנטה נפגש עם ידידו בלקואה העצלן, אשר עצלנותו משתקפת בכל פן אפשרי במראו ובהתנהגותו (למשל: הוא לא זז הרבה, הוא סובל מעודף משקל והוא מרבה לדבר במילים בעלות [[הברה]] אחת בלבד). (קנטו 4)
* '''טרסה רביעית: חטא העצלות''': טהור חטא העצלות נעשה בהרצתם של העצלים לאורכה ולרוחבה של הטרסה (קנטונים י"ח, י"ט). ▼
* השלישית, אלה שמתו מוות אלים ולא הספיקו לחזור בתשובה עד רגעם האחרון. אלו שרים את תפילת מיזררה (Miserere, "חנני") וביניהם דנטה פוגש את יאקופו דל קאסרו, המספר לדנטה איך הסתבך עם אצו השמיני מאסטה, ששלח חיילים להרוג אותו. המשוררים מתוודעים גם לסיפורו של בואונקונטה ממנטפלטרו, בנו של גווידו ממונטפלטרו הנענש בתופת (בעוון ייעוץ שקר, פגישתו עם דנטה מוצגת בקנטו 27 של התופת). בואונקונטה מספר שבעת מותו, שד מהתופת ומלאך משמיים נלחמו עליו, ולבסוף המלאך ניצח ולקח אותו לפורגטוריום (הפוך ממה שקרה לאביו, אשר גם במקרה שלו התעמתו שד ומלאך על נשמתו, אך האב נשלח לגיהנום). הם פוגשים גם את פיה החסודה, המספרת איך בעלה הרגה ומתוודה שהיא עדיין אוהבת אותו (קנטו 5). וירג'יליו מספר לדנטה שתפילות של נוצרים טהורים מחטאים יכולות להאיץ את זמן השהות של השוכנים בפורגטוריום. המשוררים נפגשים עם סורדלו, בן עירו של וירג'יליו השמח לפגוש את בן עירו. זה לוקח אותם למשכנה של הקבוצה הרביעית של שוכני האנטי-פורגטוריום, ומסביר להם שבכור המצרף אסור לטפס אחרי השקיעה ולפני [[זריחה|הזריחה]], כי השמש מסמלת את כוח הרצון שבלעדיו לא יוכלו שוכני הפורגטוריום להיטהר והעליה תהיה חסרת משמעות אם תהיה בעת חוסר רצון. (קנטו 6)
* '''טרסה חמישית: חטא החמדנות''': החוטאים בחטא החמדנות מטוהרים בכך שהם שוכבים על בטנם כשפניהם באדמה. (קנטונים י"ט עד כ"א)▼
* הקבוצה הרביעית, הקרובה ביותר לשערי כור המצרף, היא קבוצת האנשים אשר כתוצאה ממסירותם לעניינים חשובים אחרים זנחו את מסירותם לנצרות. באזור זה, השוכן בעמק פורח למרגלות ההר, רואה דנטה רבים משליטי [[אירופה]] המנוחים, שרים מזמורי ערב כגון "סלווה רגינה" ו"טה לוציס אנטה". ווירג'יליו, דנטה וסורדלו נשארים שם לעת ליל, כאשר מגיעים זוג מלאכים בעלי כנפיים ולבוש ירוקים ושומרים על העמק הפורח. באמצע שיחתו של דנטה עם אחד משוכני המקום, מגיע נחש (המסמל את הרוע והחטאים אליהם חשופים עדיין תושבי האנטי-פורגטוריום), אך זה בורח כמעט מיד למראה המלאכים השומרים. (קנטונים 7,8)
* '''טרסה שישית: חטא הגרגרנות''': כדי לטהר את הגרגרנים מחטאם הם מובאים לטרסה השישית. בטרסה הזאת צומחים עצי פרי רבים, אך פירותיהם העסיסיים רחוקים מהישג יד. הגרגרנים נאלצים לשוטט בטרסה בהתנזרות מוחלטת מכל מאכל ומשקה, תוך כמיהה לפירות העצים כל עוד הם בכור המצרף (קנטונים כ"ב עד כ"ד).▼
כאשר דנטה נרדם, הוא חולם על שהוא נישא ע"י עיט עד למרגלות שערי הפורגטוריום. כאשר זה מתעורר, הוא מגלה שהוא אכן ליד השער, ווירג'יליו מספר לו שבעת שנתו הוא נישא על ידי [[לוצ'יה הקדושה מסירקוזה|לוצ'יה הקדושה]] יפת העיניים אל השערים. שערי כור המצרף הינם (בניגוד לשער התופת שהוא פתוח וענקי) צרים, קטנים, נעולים ושמורים על ידי מלאך עם חרב. למרגלות השער שלוש מדרגות: הראשונה עשויה משיש לבן מבריק, השניה משיש שחור וסדוק והשלישית אדומה וחלקה, עליה מניח המלאך השוער את רגליו. המלאך חורת על מצחו של דנטה שבע פעמים את האות הלטינית [[P]] (כל אחת מסמלת את אחד החטאים מהם מיטהרים בכור המצרף, שכן P היא האות הראשונה במילה [[לטינית|הלטינית]] Peccatum שמשמעותה "[[חטא]]") בחרבו, ופותח את שערי הפורגטוריום בעזרת מפתח זהב ומפתח כסף. השער נפתח בחריקות רמות ובשירת [[טה דאום|Te Deum]]. המלאך מזהיר את המשוררים לא להסתכל לאחור בעת היכנסם לכור המצרף, והשניים נכנסים בשערים. (קנטו 9)
* '''טרסה שביעית: חטא התשוקה''': הטרסה של החוטאים בתשוקה היא הקרובה ביותר לגן עדן. דרך הטיהור של חטא זה היא שרפת החוטאים בקיר להבה (קנטונים כ"ה עד כ"ז).▼
=== טרסה ראשונה: הגאוותנים ===
בטרסה הראשונה של הר הפורגטוריום נענשים אלו שחטאו [[גאווה|בגאווה]]. דנטה מרבה להאשים את עצמו בחטא הזה במהלך הקנטונים העוסקים בטרסה הזו. עונשם הזמני של הגאוותנים הוא לסחוב סלעים כבדים וגדולים (מידת הכובד והגודל נקבעת לפי מידת החטא) המכופפים את גופם, כך שהם לא הולכים בזקיפות ובגאווה. לאורכה של הטרסה ישנם פסלים רבים ומלאי חיים, המציגים אנשים מפורסמים גדולים שחטאו בחטא הגאווה (למשל עוזה בן אבינדב התנ"כי, [[ארכנה|אראכנה]] ו[[טריאנוס|טריאנוס קיסר]]). (קנטונים 11,12)
=== טרסה שניה: הקנאים ===
▲
=== טרסה שלישית: הזועמים ===
▲
=== טרסה רביעית: העצלנים ===
▲
=== טרסה חמישית: החמדנים ===
▲
=== טרסה שישית: הגרגרנים ===
▲
=== טרסה שביעית: חטא התאווה ===
▲
=== גן העדן הארצי ===
דנטה וורגיליוס ממשיכים ומעפילים לפסגת ההר, שם נמצא גן עדן. ורגיליוס הינו [[פוליתאיזם|עובד אלילים]], ומשכנו הנצחי נמצא בלימבו (המעגל הראשון של הגיהנום). לכן הוא אינו רשאי להיכנס לגן-עדן, וביאטריצ'ה הופכת להיות המדריכה השנייה של דנטה ובנוסף גם האחראית על טיהורו לפני כניסתו לגן העדן (קנטונים כ"ח עד ל"ג).
|