יהודה ניני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביוגרפיה: קישורים פנימיים
שורה 7:
בשנות נעוריו ובגרותו המוקדמת שירת ב[[ההגנה|הגנה]], והוכשר כסייר וחבלן בפלוגה המיוחדת (המגוייסת) של ההגנה והפלמ"ח. שירת ביחידה המבצעית של שירות הידיעות של ההגנה (הפלוגה המיוחדת שנקראה אף המגוייסת) ולאחר מכן של ה-ש.ב ([[המחלקה הערבית]]). במהלך [[מלחמת העצמאות]] שימש כמפקד כיתה ולחם בדרך לירושלים, בעמק הירדן ובנגב. עם תום המלחמה הצטרף ליחידה המבצעית של [[שירות הביטחון הכללי]], והתמנה כרכז ה-ש"ב בקרב הבדווים בנגב. השתתף בפגישות של ועדת שביתת הנשק עם [[ירדן|הירדנים]], סייע בהעלאת [[יהודי תימן]] בעליית "על כנפי נשרים" ועליית הנשארים בתימן בין השנים 1986-1995.
 
בשנת 1954 החל את לימודיו ב[[סמינר הקיבוצים]]. בהמשך השלים לימודי תואר ראשון ותואר שני בתרבות [[האסלאם]] ו[[ספרות עברית]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. כתב עבודה לתואר שלישי במסלול ישיר בהנחיית הפרופ' [[שלמה סימונסון]] ו[[חייםוחיים שקד]]. החל מראשית [[שנות ה-70]] ועד פרישתו לגמלאות ב-[[1998]] בדרגת [[פרופסור מן המניין]], היה חבר סגל בחוג להיסטוריה של עם ישראל ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. במהלך שנים אלה ערך ופרסם את מרבית מחקריו בנושאי תרבותם וערכיהם הרוחניים של [[יהודי תימן]] ו[[מצריים]].
 
בשנים 1958-1960 יצאו רעייתו נורית והוא לשרת בשגרירות ישראל ב[[ארצות הברית]], ובשנים [[1962]]-[[1964]] שימש כמזכירו וראש לשכתו של שר החינוך [[זלמן ארן]]. במהלך שנות עבודתו האקדמית הרבה לפרסם מאמרים מעוררי מחלוקת בנושאי חברה ומדינה. כן כתב בנושאי יהדות וסוציאליזם. ידוע כחסיד גדול של [[יוסף חיים ברנר]] אך גם כבעל השקפת עולם רדיקאלית (מרכסיסטית).