יודופוביה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פרשני
אין תקציר עריכה
שורה 3:
בחיבורו "[[אוטואמנציפציה!]]" ([[1882]]) ניסה י"ל פינסקר להסביר את האנטישמיות כ[[פוביה]] מפני [[יהודי|יהודים]], שבהּ לוקים עמי העולם. לשיטתו, פוביה ציבורית זו נגרמת משום שהעם היהודי הוא עם רפאים, "מת חי" המהלך בין העמים. [[ציונות|שיבת העם היהודי לארצו]] וכינונו כעם ככל העמים אמורה לדעתו זו לפתור את בעיית האנטישמיות.
 
פינסקר, הציג את ה[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]] (שוויון זכויות) ליהודים) ככישלון וכדבר בלתי אפשרי. פינסקר, שהיה גם [[רופא]] מתבולל, האמין רוב ימי בגרותו ש[[רוסיה הקיסרית|רוסיה]] תעשה בהדרגה [[מונרכיה]] [[חוקה|חוקתית]], עם קידמה חברתית ושוויון לכל, אך [[פוגרום|פרעות]] [[הסופות בנגב]] שינו את גישתו. הוא זועזע בעיקר מהשתתפותם של יסודות "תרבותיים" בפרעות - סמינריוניסטים, סטודנטים ואפילו אינטלקטואלים שמאלניים מתנועת "[[נארודניה ווליה]]" – ומן התפקיד שמילאו העיתונים בהסתת האספסוף. שנאת היהודים, הסיק פינסקר, איננה רציונלית, והיא נובעת מ[[מחלת נפש]] שבהּ חולה ה[[גויים|חברה הלא-יהודית]]. את המחלה כינה פינסקר בשם יודופוביה: פחד מיהודים. פחד זה, לדברי פינסקר, הוא מקור השנאה החולנית של הלא-יהודים ליהודים בכל הדורות.
 
להלן ציטוט דבריו של פינסקר מתוך החיבור "אוטו-אמנציפציה":