אלכסנדריה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←יהדות אלכסנדריה: מידע תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חשוב אבל לא לכאן, ביטול גרסה 20675407, קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 35:
אלכסנדריה שבה והייתה לעיר נמל חשובה בימי מוחמד עלי ([[1769]]–[[1849]]), מקים [[מצרים]] החדשה. מוחמד עלי גם הביא לעיר מהנדסים אירופים לבנות בנינים גדולים בסגנון מערבי. חשיבותה המסחרית של העיר גדלה עוד יותר לאחר פתיחתה של [[תעלת סואץ]] בשנת [[1869]]. בימי שלטון הבריטים, משנת [[1882]] הוסיפה העיר להתפתח. נמלה העמוק היווה תחנה חשובה לאניות סוחר וצי בדרכן בין [[אירופה]] להודו.
==אלכסנדריה
גם
בשנת [[2002]] הוקמה בה ה[[ביבליותיקה אלכסנדרינה]], ספרייה ציבורית גדולה שמטרתה להיות מעין חידוש של [[הספרייה הגדולה של אלכסנדריה]] מהעת העתיקה. מבנה חשוב נוסף בעיר הוא [[אוניברסיטת אלכסנדריה]], האוניברסיטה השנייה בגודלה במצרים.
שורה 48:
בתקופה הרומית היוו היהודים כ-40 אחוזים מתושביה של אלכסנדריה, והם חיו ברבעים מיוחדים משלהם (2 מתוך 5 רבעים). התושבים האחרים היו בעיקר יוונים. בשנת [[38|38 לספירה]] פרעו תושבי העיר היוונים ביהודים, בסיועו של הנציב הרומאי. בשנת [[66]], בפרוץ מרד היהודים ברומאים בארץ ישראל, התמרדו גם יהודי אלכסנדריה. המרד דוכא ביד קשה, ורבבות יהודים נהרגו. מרד נוסף פרץ ב-[[115]]. בשנת [[414]] גורשו כל היהודים מאלכסנדריה בידי שליטיה הביזנטיים.
ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] ישבו בה רק 300 יהודים. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], עם חדירת האירופאים למצרים, שבה הקהילה היהודית וגדלה. בין השאר כיהנו בה כרבנים ראשיים הרב [[ישראל משה חזן]], הרב [[נתן עמרם]], הרב פרופ' [[דוד פראטו]] והרב ד"ר [[משה ונטורה]]. במקורות יהודים נהגו באותה תקופה לכנות את אלכסנדריה "נא אמון"{{הערה|ד"ר רחל שרעבי, 'היישוב הספרדי בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית', עמוד 14}}. אחרי [[מלחמת העולם השנייה]] ישבו באלכסנדריה כ-15,000 יהודים. בשנים שלאחר קום מדינת ישראל עלו רובם לישראל
==ראו גם==
שורה 58:
* [http://www.mako.co.il/travel-world/destinations/Article-5c0901aa7c85821006.htm אלכסנדריה, יומן מסע] נמרוד קמר
* יואל רפל, [http://www.masa.co.il/article.php?cid=1383 מקדש יהודי באלכסנדריה], באתר [[מסע אחר]]
* אברהם אבא רקובסקי, '''נמל אלכסנדריה'''. "[[הצפירה]]", 23 במרץ 1877, עמ'
<div class="mw-content-ltr">
* {{אקדמיה|Philip Bosman (ed)|Alexander in Africa|9970097|''Classical Association of South Africa'' Pretoria, 2014}}
|