הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף קונביץ"

נוספו 3,642 בתים ,  לפני 3 שנים
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} {{אין תמונה|גבר}} הרב '''יוסף קונביץ''' (בכתיב מיושן: '''קאָנוויץ'''; באנגלית: '''Josef Kon...")
 
נולד בכפר קאשודאר שליד העיירה [[ז'ייז'מריאי|ז'זמיר]] שב[[ליטא]] לרב אליהו חיים קונביץ, למדן מקומי שהתפרנס מחנות מכולת ובית מרזח שהיו ברשותו. למד בילדותו מאביו, ובגיל תשע נשלח לפי דרישת רב אורח שעבר בבית הוריו, ללמוד גמרא בז'זמיר אצל ה[[מלמד]] המקומי ל[[גמרא]]. הוא למד אצל רבו זה שלוש שנים ובגיל 12, מיד לאחר [[חג הפסח]] של שנת [[ה'תר"ן]] (קיץ [[1890]]), נשלח בידי הוריו ללמוד ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]] שבראשה עמד אז הרב [[יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')|יצחק יעקב רבינוביץ]] (ר' איצל פוניבז'ר). לאור המלצת מורו לגמרא, זומן למבחן אצל ראש הישיבה והתקבל ללמוד בה, בשל גילו הצעיר וכישוריו שבלטו, כינו אותו בישיבה "ה[[עילוי (לימוד)|עילוי]] מקאשודאר".
 
בשנת [[ה'תרנ"ז]] (1897) נמנה על "[[ישיבת סלוצק - קלצק#הי"ד החזקה|הי"ד החזקה]]", קבוצה של 14 בחורים ממצויני ישיבת סלובודקה שנשלחו בידי "הסבא מסלובודקה", הרב [[נתן צבי פינקל]], לבקשת רבה של [[סלוצק]], הרב [[יעקב דוד וילובסקי]] ("רידב"ז"), לייסד ישיבה חדשה בעיר. הוא מצא חן בעיני הרידב"ז ושנה לאחר בואו לעיר נישא לבתו של הרב, וֶליה. הוא עשה אצל חמיו [[שימוש חכמים]] והחל משמש [[מורה הוראה]] ודרשן. בשל נסיעת חותנו הרידב"ז ל[[ארצות הברית] לצורך [[גיוס כספים]] לכיסוי חובותיו מהדפסת [[התלמוד הירושלמי]] עם פירושו, מינתה אותו הקהילה היהודית בסלוצק בשנת [[1901]] כממלא מקום רשמי של חמיו. הוא לא רצה לקבל על עצמו את האחריות לעיר כה גדולה ונמלט לבית הוריו.
 
כעבור שנה קיבל מינוי כרב בעיירה קטנה-יחסית בשם [[שדובה]] שבה התקיימה קהילה יהודית מכובדת. ושנה לאחר מכן (1902) התקבל כרבה של [[קובורסק]] שבפלך [[קובנה]], בעיירה זו כיהן כארבע שנים. חידושי תורה שכתב בתקופה זו הודפסו בידי חותנו בספרו "בית רידב"ז" (ירושלים תרס"ח).
 
ב-[[1906]] הודיע לו חותנו הרידב"ז, שהתיישב בינתיים ב[[צפת]] ויסד בה [[ישיבה גדולה]], שהוחלט לקבל אותו כרבה של הקהילה האשכנזית בצפת, כדיין בבית הדין העירוני וכ[[ר"מ]] בישיבתו של חמיו. הוא [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] עם אשתו והחל לכהן בתפקידיו. ב-[[1908]] נולד בצפת בנו [[מילטון קונביץ|מלכיאל]] {{אנ|Milton R. Konvitz}} (לימים מילטון רידבז קונביץ, משפטן ומזרחן בכיר ב[[אוניברסיטת קורנל]]), ולקראת סוף אותה שנה יצא הרב קונביץ למסע בן-שנתיים של גיוס תרומות לישיבתו של חמיו שעמדה על סף קריסה כלכלית. למרות הצעות רבנות חשובות בארצות הברית, חזר כעבור שנתיים לצפת ונשאר בה עד פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ב-[[1914]]. אז פסקו באחת מקורותיה הכספיים של הישיבה, הוא נסע ל[[לונדון]] לגיוס כספים, ואחר כך חשש לחזור לארץ ישראל בהיותו נתין רוסי, [[האימפריה הרוסית במלחמת העולם הראשונה|האימפריה הרוסית]] הייתה במצב מלחמה מול [[האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה|האימפריה העות'מאנית]] ששלטה אז בארץ ישראל. בעקבות מצב המלחמה, [[הגירה לארצות הברית|היגר לארצות הברית]]. הוא קיבל אזרחות אמריקאית ובזכות העובדה שגם ישיבת רידב"ז הייתה רשומה כמוסד אמריקאי, הצליח להביא את משפחתו לארצות הברית ב-1915.
 
עם התארכות המלחמה קיבל את משרת רבנות הקהילה היהודית ב[[אליזבת, ניו ג'רזי]]. יחד עם הרב [[ישראל רוזנברג]] הקים אז את [[עזרת תורה (ארגון)|ארגון "עזרת תורה"]] בחסות [[אגודת הרבנים|אגודת הרבנים האורתודוקסים של ארצות הברית וקנדה]]. ב-[[1917]] נבחר כחבר מן המניין בוועד הפועל של אגודת הרבנים. ב-[[1919]] עבר לכהן כרבה של [[טרנטון]], [[עיר בירה|בירת]] [[ניו ג'רזי]]. הוא היה פעיל מאד בתחום הכשרות, ובקיץ של אותה שנה נבחר כסגן נשיא אגודת הרבנים.
 
==לקריאה נוספת==