הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף קונביץ"

נוספו 2,636 בתים ,  לפני 3 שנים
עד כאן להיום
(עד כאן להיום)
{{בעבודה}}
{{אין תמונה|גבר}}
הרב '''יוסף קונביץ''' (בכתיב מיושן: '''קאָנוויץ'''; ב[[אנגלית]]: '''Josef Konvitz'''{{הערה|לעתים: Konwitz.}}; [[ה'תרל"ח]], [[1878]] -< [[ט"ו בסיוון]] [[ה'תש"ד]], [[6 ביוני]] [[1944]]) היה [[רב]]ן של כמה ערים ב[[ליטא]] וב[[ארצות הברית]], נשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]]. חתנו של ה[[רידב"ז]].
 
==ביוגרפיה==
===ליטא===
נולד בכפר קאשודאר שליד העיירה [[ז'ייז'מריאי|ז'זמיר]] שב[[ליטא]] לרב אליהו חיים קונביץ, למדן מקומי שהתפרנס מחנות מכולת ובית מרזח שהיו ברשותו. למד בילדותו מאביו, ובגיל תשע נשלח לפי דרישת רב אורח שעבר בבית הוריו, ללמוד גמרא בז'זמיר אצל ה[[מלמד]] המקומי ל[[גמרא]]. הוא למד אצל רבו זה שלוש שנים ובגיל 12, מיד לאחר [[חג הפסח]] של שנת [[ה'תר"ן]] (קיץ [[1890]]), נשלח בידי הוריו ללמוד ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]] שבראשה עמד אז הרב [[יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')|יצחק יעקב רבינוביץ]] (ר' איצל פוניבז'ר). לאור המלצת מורו לגמרא, זומן למבחן אצל ראש הישיבה והתקבל ללמוד בה, בשל גילו הצעיר וכישוריו שבלטו, כינו אותו בישיבה "ה[[עילוי (לימוד)|עילוי]] מקאשודאר".
 
כעבור שנה קיבל מינוי כרב בעיירה קטנה-יחסית בשם [[שדובה]] שבה התקיימה קהילה יהודית מכובדת. ושנה לאחר מכן (1902) התקבל כרבה של [[קובורסק]] שבפלך [[קובנה]], בעיירה זו כיהן כארבע שנים. חידושי תורה שכתב בתקופה זו הודפסו בידי חותנו בספרו "בית רידב"ז" (ירושלים תרס"ח).
 
===צפת, ארץ ישראל===
ב-[[1906]] הודיע לו חותנו הרידב"ז, שהתיישב בינתיים ב[[צפת]] ויסד בה [[ישיבה גדולה]], שהוחלט לקבל אותו כרבה של הקהילה האשכנזית בצפת, כדיין בבית הדין העירוני וכ[[ר"מ]] בישיבתו של חמיו. הוא [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] עם אשתו והחל לכהן בתפקידיו. ב-[[1908]] נולד בצפת בנו [[מילטון קונביץ|מלכיאל]] {{אנ|Milton R. Konvitz}} (לימים מילטון רידבז קונביץ, משפטן ומזרחן בכיר ב[[אוניברסיטת קורנל]]), ולקראת סוף אותה שנה יצא הרב קונביץ למסע בן-שנתיים של גיוס תרומות לישיבתו של חמיו שעמדה על סף קריסה כלכלית. למרות הצעות רבנות חשובות בארצות הברית, חזר כעבור שנתיים לצפת ונשאר בה עד פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ב-[[1914]]. אז פסקו באחת מקורותיה הכספיים של הישיבה, הוא נסע ל[[לונדון]] לגיוס כספים, ואחר כך חשש לחזור לארץ ישראל בהיותו נתין רוסי, [[האימפריה הרוסית במלחמת העולם הראשונה|האימפריה הרוסית]] הייתה במצב מלחמה מול [[האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה|האימפריה העות'מאנית]] ששלטה אז בארץ ישראל. בעקבות מצב המלחמה, [[הגירה לארצות הברית|היגר לארצות הברית]]. הוא קיבל אזרחות אמריקאית ובזכות העובדה שגם ישיבת רידב"ז הייתה רשומה כמוסד אמריקאי, הצליח להביא את משפחתו לארצות הברית ב-1915.
 
===ארצות הברית===
עם התארכות המלחמה קיבל את משרת רבנות הקהילה היהודית ב[[אליזבת, ניו ג'רזי]]. יחד עם הרב [[ישראל רוזנברג]] הקים אז את [[עזרת תורה (ארגון)|ארגון "עזרת תורה"]] בחסות [[אגודת הרבנים|אגודת הרבנים האורתודוקסים של ארצות הברית וקנדה]]. ב-[[1917]] נבחר כחבר מן המניין בוועד הפועל של אגודת הרבנים. לאחר המלחמה עסק רבות ב[[היתר עגונה|היתר עגונות]] המלחמה הרבות, שחלקן הגיעו לחופי ארצות הברית. ב-[[1919]] עבר לכהן כרבה של [[טרנטון]], [[עיר בירה|בירת]] [[ניו ג'רזי]]. הוא היה פעיל מאד בתחום הכשרות, ובקיץ של אותה שנה נבחר כסגן נשיא אגודת הרבנים.
 
ב[[כ' באייר]] [[ה'תרצ"ה]] (קיץ [[1935]]) הוביל את ה[[חרם (הלכה)|חרם]] שיזמה אגודת הרבנים ושעליו חתמו רבנים נוספים נגד עורכי חופות שיאמצו את "תקנת בנות ישראל" שהוצעה שבוע קודם לכן ב[[כנסת הרבנים]] ה[[יהדות קונסרבטיבית|קונסרבטיבים]]. ב-[[1939]] פרש מתפקידים פעילים באגודת הרבנים בשל בריאותו והתמנה כנשיא הכבוד של האגודה. הוא החליט לחזור ולעלות לארץ ישראל ולכונן בצפת מחדש את "ישיבת רידב"ז", אך [[מלחמת העולם השנייה]] שפרצה בסוף השנה שיבשה את תוכניותיו. עם הגעת הידיעות הראשונות על הנעשה באירופה, שקע בצער ולקה בלבו. ב[[ט"ו בסיוון]] [[ה'תש"ד]], [[6 ביוני]] [[1944]], לקה ב[[התקף לב]] חמור נוסף ונפטר. הוא התגורר בסוף חייו בבית בנו סול (שלמה אריה) ב[[בלמר]] שבניו ג'רזי, הלווייתו התקיימה בבית הכנסת "בית יוסף" בניו יורק במעמד חבריו לאגודת הרבנים ואישים נוספים והוא נקבר זמנית בבית הקברות "בית יוסף". לאחר המלחמה, הועלה ארונו ל[[ארץ ישראל]] והוא נקבר ב[[כ"ד בסיוון]] [[ה'תש"ו]] ב[[בית הקברות היהודי העתיק בצפת]] ליד קבר חותנו הרידב"ז.
 
לאחר פטירתו נקראה לזכרו "ישיבת הרב יוסף קאנוויץ" ב[[לואר איסט סייד]] של ניו יורק, הישיבה הייתה מרכז תורני שהוקם עוד קודם לכן ושכלל את בית הכנסת של יוצאי סלוצק ו[[תלמוד תורה]] רידב"ז, על שם חמיו. המוסד נסגר ב-[[1985]] בשל שינויים דמוגרפיים ועזיבת מרבית התושבים היהודיים את האזור.
 
==לקריאה נוספת==
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי דרוש]]
[[קטגוריה:אישים שהועלו לקבורה בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות בצפת]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם ישיבות בארצות הברית]]