בושם – הבדלי גרסאות

איזכור חשוב נוסף וחשוב של בושם קשורבתורה הוא בעניין עשיית ל'''שמן המשחה,''' שנעשהאשר מופק מ[[שמן זית]], [[מור (בושם)|מור]], [[קינמון]], קידה וקנה בושם,. אשרבשמן איתוזה היו מושחים את ה[[כהן גדול|כהנים גדוליםהגדולים]], וה[[מלך|מלכים]] ואת בשעת הכתרתם והמלכתם. וכן את [[כלי המקדש]] הראשוניםראשונים:{{ציטוט|אנגלית=|תוכן="וידבר ה' אל משה לאמר. ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים. וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין. ועשית אותו שמן משחת קודש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קודש יהיה".|מקור=[[s:שמות ל כב|שמות פרק ל', פסוק כ"ב]]}}אולי האיזכור החשוב ביותר לבשמים הוא פרשייתכנראה בפרשיית "[[קטורת הסמים]]". על פי המתואר ב[[תנ"ך]], ה'''קטורת''' היא תערובת [[בושם|בשמים]] שהיו ה[[כהן|כהנים]] מקטירים פעמיים בכל יום, בבוקר ובין הערביים על [[מזבח הזהב]], שהיה ב[[היכל]] שב[[בית המקדש]]. כמו כן, הכהן הגדול היה מקטיר קטורת ב[[קדש הקדשים]] ב[[יום הכיפורים]]. שמה, קטורת, נתן ל[[מזבח הזהב]] את שמו הנוסף "מזבח הקטורת": {{ציטוט|אנגלית=|תוכן="ויאמר יהוה אל-משה קח-לך סמים, נטף ושחלת וחלבנה, סמים, ולבונה זכה:  בד בבד, יהיה. ועשית אותה קטורת, רוקח מעשה רוקח, ממולח, טהור קודש, ושחקת ממנה, הדק, ונתת ממנה לפני העדות באוהל מועד, אשר איוועד לך שמה; קודש קודשים, תהיה לכם."|מקור=[[s:שמות ל לד|שמות פרק ל, פסוק לד]]}}

עשיית הקטורת (או[[דקדוק עברי - מונחים|המכונה]] "פיטום הקטורת") הייתה מלאכה שדרשה מומחיות מיוחדת. בימי [[בית המקדש השני|בית שני]] הכנת הקטורת נעשתה על ידי משפחת [[בית אבטינס]], ששמרה בקנאות על סוד עשיית הקטורת. וכך מופיע בתלמוד:{{ציטוט|אנגלית=|תוכן="בית אבטינס היו בקיאין במעשה הקטורת, ולא רצו ללמד.......אמרו להם חכמים: מה ראיתם שלא ללמד? אמרו: יודעין היו של בית אבא שבית זה עתיד ליחרב, אמרו: שמא ילמוד אדם שאינו מהוגן וילך ויעבוד עבודת כוכבים בכך......ועל דבר זה מזכירין אותן לשבח, מעולם לא יצאת כלה מבושמת מבתיהן, וכשנושאין אשה ממקום אחר מתנין עמה שלא תתבסם, שלא יאמרו: ממעשה הקטורת מתבסמין; לקיים מה שנאמר: "והייתם נקים מה' ומישראל".|מקור=[[s:יומא לח א|תלמוד בבלי, מסכת יומא, ל"ח, עמוד א']]}}איזכור נוסף נמצא ב[[ספר מלכים]] שם מתואר המפגש בין [[שלמה|המלך שלמה]] ל[[מלכת שבא]], אשרבמהלכו העניקה למלך מתנות ובשמים:{{ציטוט|אנגלית=|תוכן="וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה".|מקור=[[s:מלכים א י|מלכים א', פרק י']]}}בכל התרגומים הקדומים מתורגמים 'בשם' ו'בשמים' כשם כללי, אולם מהקשר הפסוק בו מפורטים מתנות [[מלכת שבא]] ל[[שלמה]] ניתן לכאורה להבין שבתחילתו השה'בשמים' בתחילת הפסוק הם אכן שם כללי, אולם בהמשך הפסוק נראה כי מדובר בבשם מסוים יוקרתיויוקרתי מיוחדמאד: "לא בא כבשם ההוא".

סוגי בשמים שוניםנוספים מוזכרים גםבמגילת ב[[שיר השירים]]:{{ציטוט|אנגלית=|תוכן="מַה-יָּפוּ דֹדַיִךְ, אֲחֹתִי כַלָּה; מַה-טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל-בְּשָׂמִים.......שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, עִם פְּרִי מְגָדִים:  כְּפָרִים, עִם-נְרָדִים...... נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה; מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים".|מקור=[[s:שיר השירים ד|שיר השירים, פרק ד']]}}מאיזכור נוסף המופיע ב[[מגילת אסתר]], ניתן לראות בו עדות לשימושו הנרחב של הבושם בארמונות המלוכה של העולם העתיק, ניתן למצוא ב[[מגילת אסתר]], בהבמגילה מסופר על תהליך ההכנה הארוך של הנשים שיועדו למלך [[אחשוורוש]]:{{ציטוט|אנגלית=|תוכן="ובהגיע תר נערה ונערה לבוא אל המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים".|מקור=[[s:אסתר ב יב|אסתר פרק ב, פסוק יב]]}}מבין הבשמים המפורסמים שנזכריםשנזכרו בספרותעל ידי חז"ל בתלמוד, ניתן למנות את [[אפרסמון (בושם)|בושם האפרסמון]], ששימש להנאה, ל[[קטורת]], ל[[רפואה]] ואף למשיחת [[כלי המקדש]], [[כהן|הכוהנים]], ו[[מלכי יהודה וישראל]] לאחר שפסק השימוש ב[[שמן המשחה]].

מוצאו של בושם האפרסמון הוא במזרח אפריקה וחצי האי ערב. לצמח זה שמות רבים, ביניהם: balsamon ביוונית, בלסאן ובשאם בערבית. כולם כנראה נגזרים מהמילה העברית-כנענית בָּשָֹם, אחותה של בֹּשֶׂם. תעתיק השֹי"ן ברצף ls מעיד על [[עיצור מכתשי, חוכך צדי, אטום|מבטאו הצדי]] של עיצור זה בתקופה קדומה.