פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 6 בתים, לפני שנתיים
הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים
==חנינה בישראל==
מוסד הנשיאות מוכר כאחד ממוסדות היסוד של המדינה, במקביל למוסדות החקיקה והביצוע. עניין זה משתקף בקיומו העצמאי של [[חוק יסוד: נשיא המדינה]]. ידועים בהקשר זה דבריו של השופט [[חיים כהן (שופט)|חיים כהן]], כי:
{{ציטוט| תוכן=נשיא המדינה עומד מעל לכל הרשויות הללו, הוא מגלם באישיותו את המדינה עצמה.{{הערה|ד"נ 13/60 '''[[היועץ המשפטי לממשלה]] נ' מתאנה'''}}.}}
. נשיא המדינה נחשב למעין רשות עצמאית בכירה - הרשות החוננת. סמכות החנינה המוענקת לו מתוארת גם כ"סמכות פררוגטיבית".
 
פרופ' [[לסלי סבה]] המליץ לבטל כליל את דרישת חתימת הקיום. העניין נדון מספר פעמים בישיבות [[ועדת חוקה, חוק ומשפט]]. הוועדה הציעה לדון בסמכות החנינה של הנשיא באופן מקיף והעלתה שאלות אודות מנגנוני הבקרה על הסמכות, כגון חתימת הקיום, כמו גם ביקורת עקיפה על הזרוע השיפוטית וקראה למיסוד אחריות הנשיא כלפי הכנסת.
 
בבג"ץ 10021/06 '''ניר זוהר נגד שר המשפטים''',{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/210/100/o08/06100210.o08.htm בג"ץ 10021/06 ניר זוהר נגד שר המשפטים], ניתן ב-23.12.2008}}, קבע בית המשפט כי לשר המשפטים אין שיקול דעת וזכות התערבות בתפקידו של הנשיא וכי אין באפשרותו להימנע מלהוציא לפועל את החלטת הנשיא, הפועל כרשות נפרדת מהרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת. בג"ץ קבע, כי חתימת הקיום נועדה להבטיח שכל המידע הרלוונטי להחלטת הנשיא הועבר לעיונו ושלא נפלו בו שגיאות כלשהן. דהיינו, שיקול הדעת המוקנה לשר מצומצם לכדי וידוא תקינות ההליך המנהלי בפנייה, בטרם החלטת הנשיא. אם ההליך המנהלי מתנהל באופן תקין, אין לשר המשפטים כל שיקול דעת והוא מחויב לחתום על החנינה.
 
על פסק דין זה הוגשה בקשה ל[[דיון נוסף]], ובו התהפכה התוצאה. בדיון הנוסף,{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/190/002/n09/09002190.n09.htm דנג"ץ 219/09 שר המשפטים נגד ניר זוהר], ניתן ב-29.11.2010}}, בהרכב של תשעה שופטים, ונפסק בו (ברוב של 8 שופטים) כי:
{{ציטוט|תוכן=אין לזנוח את העיקרון לפיו אין סמכות שלטונית שאינה כפופה לבקרה, לרבות כאשר מדובר בסמכויות הנתונות לנשיא המדינה. עיקרון זה מחייב מתן שיקול דעת לשר המשפטים אם לצרף את חתימת הקיום להחלטת חנינה או הקלה בעונש של הנשיא, באופן שמאפשר בקרה פרלמנטרית ושיפוטית על הפעלת סמכות החנינה. בקרה זו, כפי שצוין לעיל, ראוי שתופעל במתינות ובהתחשב בטיבה של סמכות החנינה ובמעמדו הרם של נשיא המדינה, שהוא בעל הסמכות.}}
 
===אופי ההליך===
לאור האחריות הפרלמנטרית המונחת בבסיסה של חתימת הקיום, נעשות פעולות הכנה ב[[משרד המשפטים]] בעקבות כל בקשת חנינה. בבואו להעניק חנינה, מתבסס הנשיא על המלצת שר המשפטים, לפי [[חוות דעת]] שניתנה על ידי מחלקת החנינות שבמשרדו. החל מנובמבר 2016 ניתן להגיש בקשות חנינה באמצעות האינטרנט, ב[http://www.justice.gov.il/Units/Pardons/Pages/default.aspx אתר מחלקת החנינות].{{הערה|{{Cite news|url=http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4874714,00.html|title=חנינה אונליין|newspaper=ynet|access-date=2017-04-13}}}}.
 
מחלקת החנינות במשרד המשפטים מכינה את החומר הנוגע למבקש, פונה לגופים שונים לשם קבלת חומר וחוות דעת, ביניהם בית המשפט הרלוונטי, לשם קבלת תיקו של המבקש, המטה הארצי של ה[[משטרת ישראל|משטרה]], [[שירות בתי הסוהר]] ושירות המבחן ב[[משרד הרווחה והשירותים החברתיים|משרד הרווחה]].
===סוגי חנינה===
====חנינה גורפת לעומת חנינה קצובה====
חנינה גורפת מבטלת את העונש וגם את ההרשעה בעבירה שהובילה לעונש. חנינה כזו מאפשרת לאישיות פוליטית לשוב ולשמש בתפקיד ציבורי, אף אם הורשעה בעבירה שיש עמה [[קלון (משפט)|קלון]]. חנינה זו חלה גם על עונשים מנהליים. לעומתה, חנינה קצובה הינההיא קציבת עונשו של אדם, כלומר קיצורו. האחרונה יכולה להינתן גם לנאשם שנגזר עליו עונש מאסר עולם, באופן שייקצב עונשו, כך שיעמוד על 30 שנות מאסר לכל היותר.
 
====חנינה לאדם לעומת חנינה לקבוצה====
 
== חנינת מס ==
חנינת מס היא אמצעי המשמש את המדינה כאשר נוצר צורך ועניין לעודד גבייה של כספי מסים שהועלמו. [[העלמת מס]] היא תופעה נרחבת ונתפסת לבעיה קשה שכן הציבור, המשלם מסים כחוק מרגיש מרומה כאשר ישנם המתחמקים מתשלום המס. מקורה של חנינת המס ניתנת בחקיקה או בהוראה מנהלית, המאפשרת לנישומים מעלימי מס לפנות מיוזמתם אל רשויות המס על מנת להצהיר על העלמות מס שביצעו ובכך לשלם בדיעבד את חובם למדינה. בתמורה זוכים נישומים אלו להגנה מפני [[סנקציה]] פלילית אשר היו צפויים לה אילו היו נתפסים ומועמדים לדין.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = משרד עורכי דין ברנע ושות|כתובת = http://www.barlaw.co.il/he/%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%A3-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8-%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A1|כותרת = חנינת מס|תאריך = 13 אוקטובר, 2014}}}}.
 
==חנינות מפורסמות==
*'''[[ריצ'רד ניקסון]]''': התפטר מתפקידו כ[[נשיא ארצות הברית]] עקב חשד לביצוע עבירות חמורות, במסגרת שימוש במנגנון הממשל נגד יריבים פוליטיים. הנשיא [[ג'רלד פורד]] חנן את ניקסון עוד לפני שהוגש נגדו כתב אישום.
*'''[[מארק ריץ']]''': נאשם ב[[עבירת מס|עבירות מס]] בארצות הברית בשנת [[1983]], נמלט ל[[שווייץ]] וקיבל חנינה מהנשיא [[ביל קלינטון]] ב-[[2001]]. החנינה הייתה שנויה במחלוקת, מפני שלא נהוג לתת חנינה למי שברח ולא ריצה את עונשו.
*'''הפסקת עונשי המוות ב[[אילינוי]], [[2003]]''': לפני סוף כהונתו, העניק [[מושל]] [[אילינוי]], [[ג'ורג' ראיין]], חנינה לכל האסירים שנדונו לעונשי מוות במדינתו. ל-164 מהאסירים המתיק המושל את העונש למאסר עולם ולשלושה הפחית את העונש ל-40 שנות מאסר [http://web.archive.org/web/20030114051052/http://www.cnn.com/2003/LAW/01/11/illinois.death.row/]. מכיוון שהחנינה הוענקה לכל האסירים, ללא בחינה אישית-פרטנית, היא עוררה סערה ציבורית. בעקבותיה, פתחו תומכיו של ראיין בקמפיין, במטרה להביא לכך שיוענק לו [[פרס נובל לשלום]] [http://www.stopcapitalpunishment.org/ryan.html].
* '''נאשמי [[טבח כפר קאסם]]''': בסוף שנת [[1959]] העניק נשיא המדינה דאז, [[יצחק בן צבי]], חנינה לאחרוני המורשעים בטבח כפר קאסם שנותרו בכלא. על חנינה זו כתב [[נתן אלתרמן]] במדורו, "[[הטור השביעי]]":
:{{ציטוטון|מידת הרחמים נתעוררה ופעלה הפעם, בשם המדינה והעם, לגבי מעשה אשר סימנו העיקרי, סימנו המחריד, הוא בכך שהדבר ה א ח ד שנעדר ממנו, במשך כל זמן ביצועו, היה זיק אחד של רחמים, נצנוץ אחד, רגע אחד של רחמים}}.
==חנינה לאחר המוות==
לעתים מוענקת לאדם או לקבוצה חנינה לאחר המוות. חנינה כזו משמשת לטיהור שמו של המנוח, ומשקפת עמדה לפיה לא הייתה הצדקה להרשעתו. דוגמאות:
* ב-2008 הודיע [[משרד ההגנה (הממלכה המאוחדת)|משרד ההגנה הבריטי]] על מתן חנינה ל-306 החיילים הבריטים שהוצאו להורג ב[[מלחמת העולם הראשונה]] באשמת [[עריקה]] או גילוי פחדנות.{{הערה|{{הארץ|ריצ'רד נורטון-טיילור|החיילים הבריטים שנורו על "פחדנות" במלחה"ע הראשונה - יזכו כעת לחנינה|1.1129521|17 באוגוסט 2006}}}}.
* בתחילת 2017 הוענקה ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] חנינה לאחר המוות לאלפי גברים שהורשעו ב[[הומוסקסואליות]] - התנהגות שעשרות שנים קודם לכן חדלה להיות עבירה פלילית בבריטניה.{{הערה|{{הארץ|[[AP]]|בריטניה העניקה חנינה לאלפי גברים שהורשעו בהומסקסואליות ומתו|1.3535172|31 בינואר 2017}}}}.
* הזמר [[ג'ים מוריסון]] קיבל ב-2010, כ-39 שנים לאחר מותו, חנינה על עבירת התערטלות בפומבי עליה הורשע ב[[פלורידה]] ב-[[1969]].{{הערה| Michael Peltier, [http://www.reuters.com/article/us-morrison-idUSTRE6B85UA20101209 Florida pardons The Doors' Jim Morrison], [[רויטרס|Reuters]], December 9, 2010}}.
 
==ראו גם==