אנדריאס מיאוליס – הבדלי גרסאות

דיוקן של אנדריאס מיאוליס

</div>]]

'''אַנְדְרֵיאַס ווֹקוֹס מִיָאוּלִיס''' ([[יוונית]]: '''Ανδρέας Βώκος Μιαούλης'''{{כ}}; [[20 במאי]] [[1768]] - [[24 ביוני]] [[1835]]) היה [[אדמירל]] ומדינאי [[יוון|יווני]], שפיקד על הצי היווני במהלך [[מלחמת העצמאות היוונית|מלחמת העצמאות של יוון]].

 

מיאוליס נולד ב[[אביה (אי)|אֶבְיָה]] והשתקע באי [[הידרה (אי)|הידְרָה]] שבמזרח ה[[פלופונסוס]]. בעת בה פרצה מלחמת העצמאות של יוון נודע בקרב בני עירו כסוחר דגן עשיר שתרם מהונו למען הציבור. הוא היה רב-חובל של אוניות סוחר, ועל כן נבחר להנהיג את הכוחות הימיים של האיים כאשר תושביהם התקוממו נגד [[האימפריה העות'מאנית|הסולטאן הטורקי]].

 

 

מיאוליס הוסיף לעמוד בראש הכוח הימי היווני עד 1827, אז הצטרף לשורותיו קצין [[הצי המלכותי הבריטי|הצי המלכותי]] לשעבר [[תומאס קוקרן]]. הוא פרש כדי לאפשר לקצין האנגלי לפעול בחופשיות כמפקד הצי היווני, אך המשיך להנהיג את הפן הימי של המאבק היווני לחירות. למיאוליס היה חלק בשחרור [[מיסולונגי]] מן המצור הראשון שהוטל עליה בדצמבר 1822 ובינואר 1823.

 

 

מאמציו לשבש את קווי הקשר הימיים של הכוחות המצריים נכשלו בשל הפער העצום בגודלן של שתי השייטות היריבות ועוצמתן אוניותיהן. ככל שנמשכה המלחמה הלך כוחם הימי של היווניים ונחלש, הן בשל הידלדלות משאביהם הכספיים הן בשל התעצמות [[שוד ימי|הפירטיות]] באנרכיה הכללית ששררה באגן המזרחי של [[הים התיכון]].

 

כאשר פרש מיאוליס ומסר את הפיקוד על הצי לידי קוקרן, עבר למעשה ניהול המאבק לידי המעצמות הגדולות. לאחר הכרזת העצמאות, וכשהוא כבר בזקנתו, הסתבך מיאוליס בעימותים הפנימיים בארצו, והיה יריב ל[[יואניס קפודיסטריאס]] (Ioannis Capodistrias) והמפלגה הרוסית. הוא השתמש במומחיותו לתקיפתם באוניות הבערה בפורוס (Poros) ב-1831. מיאוליס היה אחד מחברי המשלחת שהזמינה את [[אותון מלך יוון|המלך אותון]] (Othon) לקבל את כתר המלוכה של יוון, ונתמנה על ידו לסגן אדמירל ואחר כך לתת-אדמירל. הוא נפטר ב-[[24 ביוני]] [[1835]] באתונה, נקבר ב[[פיראוס]] סמוך לקברו של [[תמיסטוקלס]], מייסד הצי של [[אתונה העתיקה]], ו[[קבורת הלב בנפרד מהגוף|לבו שמור בכד]] במיניסטריון הצי המסחרי.

 

{{מיון רגיל:מיאוליס, אנדריאס}}