לווייתנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏במאה ה-21: הוספתי תוכן ועדכנתי שיינוים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ויקישיתוף בשורה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Modern_Whaleboats.jpg |שמאל|ממוזער|250px|שלוש לווייתניות גדולות של [[צופי ים]] ב[[עכו#הנמל והעיר העתיקה|עכו העתיקה]], 2007]]
[[תמונהקובץ:Carmelit_Whaleboat.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"הכרמלית", לווייתנית גדולה, ה[[משט]] לזכר [[צוללן|צוללני]] [[אח"י דקר]], 2006]]
[[תמונהקובץ:Mystic whaleboat.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רפליקה של לווייתנית מן המאה ה-19, המוזיאון הימי Mystic Seaport ב[[קונטיקט]]]]
'''לווייתנית''' (ב[[אנגלית]]: '''Whaleboat''') היא [[סירה]] צרה יחסית ובעלת חרטום וירכתיים מחודדים. צורה זו מאפשרת לה לשוט היטב קדימה ואחורה באותה מידה. הסירה פותחה במקורה למטרות [[ציד לווייתנים]], ומאוחר יותר נפוץ בה השימוש לעבודה לאורך החוף, מאחר שאין צורך לסובב אותה לצורך החפה או ירידה חזרה לים.
 
שורה 12:
בהתחלה, כלי השיט ששימשו את ה[[יהודים]] היו סירות דיג [[ערבי]]ות וסירות הצלה [[בריטניה|בריטיות]] ובהמשך פותחו הלווייתניות. הלווייתניות שימשו בעיקר להורדת מעפילים מהספינות הגדולות ולחינוך הימי. הארגונים שהשתמשו בלווייתניות היו תנועות הנוער הימיות והפלי"ם (פלוגות הים של ה[[פלמ"ח]]).
 
בתחילה, ללווייתניות היו מפרשי גף (כמו של [[אופטימיסט (מפרשית)|אופטימיסט]]), והחלוץ הוצא החוצה עוד יותר על ידי מוט שמאריך את החרטום (שלוחה). עם התפתחות השיט עברו להפליג עם מערך מפרשים. בעבר ללווייתניות היו משוטים ארוכים, ועל כל ספסל היה חותר אחד שישב בצד שמול המשוט, כיום המשוטים קוצרו וכל חותר יושב בצד של המשוט שלו.
 
ב[[שנות ה-60]] וה-[[שנות ה-70|70]] נערכו הפלגות ל[[קפריסין]] על גבי הלווייתניות, אך בשלב מסוים [[משרד התחבורה]] אסר על הפלגות לקפריסין עם סירות פתוחות, מה שהוביל את הלווייתניות להפליג ל[[פורט סעיד]] שב[[מצרים]].
שורה 19:
נכון לשנת 2016 נמצאות בארץ כ-5 לווייתניות מסוגים שונים, במצבים שונים. 4 לווייתניות גדולות, אשר נמצאות במצב מעולה, נמצאות בשבטי [[צופי ים]] ברחבי הארץ. לוויתנית אחץ מהדגם הבינוני נמצאת ב[[קיבוץ]] [[החותרים]] ונמצאת במצב שמיש.
 
עד לשנת 2012 נמצאו שתי לוויתניות קטנות לא כשירות בצופי ים ת"א, אך באוגוסט 2012 הן פונו. אין מייצרים יותר לוויתניות בארץ, ולכן הלוויתניות הכשירות אשר עדיין קיימות בארץ הן האחרונות.
 
באגודות הימיות ב[[ישראל]], סירות הלווייתנית נבנות מעץ, אורכן נע בין 8.5 ו-10 מטרים, ורוחבן נע בין 2.2 ל-2.5 מטרים. גובהו של התורן הראשי הוא 12 מטרים, אף על פי שבעבר הוא היה 14 מטרים. גובה התורן המאסף הוא שבעה מטרים לערך.
 
==סוגים של לווייתניות==
*'''לווייתנית גדולה''' – כמו הסלוניקי ([[יפו]]), [[הצופית]] ([[ת"א]]), הגרוסמן ([[ת"א]]), ה.ר. וינדמילר ([[חיפה]]) ועד מרץ 2007 הכרמלית ([[חיפה]]).
*'''לווייתנית בינונית''' – כמו הדרור (לווייתנית שהייתה ל[[הרצליה]] בשנות ה-60).
*'''לווייתנית קטנה''' – כמו הסופה והאלון. הלווייתנית הקטנה הייתה הדגם שבא לפני בניית ה[[סנונית (מפרשית)|סנוניות]].
שורה 30:
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*[http://www.pbase.com/hapoel/root אתר הפלוגה הימית של "הפועל" בתל אביב]
*[http://www.whalingmuseum.org/explore/exhibitions/upcoming/beetle-whaleboat-project-2012 המוזיאון לציד לווייתנים בניו-בדפורד, ארצות הברית]