הבדלים בין גרסאות בדף "הארמייה התשיעית (ארצות הברית)"

עם תחילת [[קרב הארדנים]] ב-[[16 בדצמבר]] 1944 נמצאה הארמייה בצפון בלגיה, מצפון לגזרת הפריצה הגרמנית בארדנים, בעוד שמפקדת קבוצת הארמיות ה-12 נמצאה מדרום לגזרת ההתקפה הגרמנית. על כן הועברה הארמייה ב-[[20 בדצמבר]] תחת פיקודה של קבוצת הארמיות ה-21 (ביחד עם הארמייה האמריקנית הראשונה). רבות מיחידות הארמייה התשיעית הועברו תחת פיקוד הארמייה הראשונה כדי לתגבר אותה בלחימתה נגד הגרמנים בקרב הארדנים, בעוד הארמייה התשיעית עוסקת בעיקר במגננה.
 
ב[[פברואר]] וב[[מרץ]] [[1945]], לאחר סיום קרב הארדנים, תקפה הארמייה התשיעית אל תוך גרמניה במסגרת קבוצת הארמיות ה-21 והשתתפה במערכה על חבל הריין. ב-23 בפברואר חצתה הארמייה את נהר הרואר. עד ה-[[10 במרץ]] הגיעה הארמייה אל גדת נהר ה[[ריין]] לכל אורך גזרתה וב-[[20 במרץ]] היא החלה לצלוח אותו. לאחר הצליחה תקפה הארמייה מזרחה והיוותה את האגף הצפוני של תנועת המלקחיים האמריקנית, אשר כיתרה כ-300 אלף חיילים גרמנים ב[[כיס הרורהרוהר]]. ב-[[4 באפריל]] הועברה הארמייה חזרה לפיקודה של קבוצת הארמיות ה-12. אחד מן ה[[גיס|קורפוסים]] שלה - [[הקורפוס ה-16 (ארצות הברית)|הקורפוס ה-16]] השתתף בחיסולו של כיס הרורהרוהר, והאחרים הוסיפו להתקדם מזרחה, הגיעו אל נהר ה[[אלבה (נהר)|אלבה]] וחצו אותו. ב-[[15 באפריל]] נמצאה הארמייה 120 [[קילומטר|קילומטרים]] ממערב ל[[ברלין]] והייתה העוצבה הקרובה ביותר אליה של בעלות הברית המערביות. היא עמדה לפתוח בהתקפה קרקעית על מנת להגיע לעיר, אך נצטוותה לסגת לעברו המערבי של האלבה, בהתאם להסכמים שבין מנהיגי בעלות הברית.{{הערה|ג'ון טולנד, '''מאה ימים אחרונים''', תל אביב: משרד הביטחון, תשכ"ט, עמ' 293-294.}} ב-[[2 במאי]] התייצבו כוחות הארמייה לאורך קו העצירה שנקבע מול [[הצבא האדום]] שבגזרתה.
 
באפריל 1945 פעלו במסגרת הארמייה 13 דיוויזיות אמריקניות, מהן תשע דיוויזיות [[חיל רגלים|רגלים]], שלוש דיוויזיות [[חיל שריון|משוריינות]] ודיוויזיה [[צנחן|מוטסת]] אחת (ה-17).{{הערה|Dwight D. Eisenhower, '''Crusade in Europe''', Garden City, NY: Permabooks, 1948, 1952, pp.528.}}