|
[[קובץ:Rembrandt Harmensz. van Rijn 079.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"[[מתן תורה]]", ציור מעשה ידי [[רמברנדט]], משנת [[1659]]]]
ב[[מקרא]], '''הַר סִינָי''' הוא המקום שבו ניתנה ה[[תורה]] ל[[עם ישראל]], אירוע המכונה "[[מעמד הר סיני]]". במשך הדורות הוצעו כמה הצעות לזיהוי מקומו של הר סיני המקראי ברחבי חצי האי סיני, גבול נגב-סיני, ערביה ועבר הירדן.
==הר סיני במקרא==
"הר סיני", המכונה גם "חורב", הוא שמו של אזור ההרים אליו הגיעו, על פי המסורת, ה[[שבטי ישראל|עברים]] הקדמונים בחודש השלישי לאחר [[יציאת מצרים]]. בו הם הקימו מחנה למשך כשנה. המסע המפותל מ[[ים סוף]] לנקודה זו, נמשך לאורך כ-240 ק"מ{{דרושה הבהרה}}. [[ספר שמות]] מפרק {{תנ"ך|במדבר|יט|קצר=כן|ללא=ספר}} ועד לסוף הספר, יחד עם כל [[ספר ויקרא]] ו[[ספר במדבר]] פרקים {{תנ"ך|במדבר|א|קצר=כן|ללא=ספר}}-{{תנ"ך|במדבר|יא|קצר=כן|ללא=ספר}}, כוללים את תיאור האירועים שקרו בזמן שבני ישראל שהו במקום. על פי המסופר שם, מ[[רפידים]] הלכו בני ישראל לכיוון ואדי סולף וואדי א-שייח' לתוך מישור א-רח'ה, "מדבר סיני", ושם חנו "נגד ההר".
לפי המסופר ב[[מקרא]], הר סיני ממוקם בין מדבריות [[מדבר צין|צין]] ו[[מדבר פארן|פארן]], וכן בין ארץ [[עמלק]] לארץ [[מדין]]. כאשר שהו בני ישראל ב[[קדש (מדבר צין)|קדש]], סוּפר במקרא, שקדש היא במדבר פארן,{{הערה|במדבר י"ג, כ"ו.}} אך במקום אחר צוין כי היא שוכנת במדבר צין.{{הערה|במדבר כ', א': כז, י"ד: ל"ג, ל"ו}} מיקומם של שני מדבריות אלו והיחס ביניהם לא ידוע באופן שאפשר לקבוע את מקומם המדויק, אם כי גבולותיהם מוגדרים יותר בתנ"ך.{{הערה|[[מנשה הראל]], מדבר צין, '''בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך ט"ו''', חוברת ד' (מ"ג), ירושלים, מוסד ביאליק, (אלול תש"ל), ע"מ 459.}}
לפי הסיפור המקראי, במהלך חנייתם בהר עברו בני ישראל חוויה דתית עמוקה. במהלך מתן תורה, הם הפכו לעם שהתחייב ל[[אלוהים]]. לאחר מכן אירעו במקום זה [[חטא העגל]] ובניית [[המשכן]]. בחודש השני של השנה השנייה לאחר יציאת מצרים, המשיכו במסעם וצעדו קדימה בסדר מוגדר. לאחר מהלך שלושה ימים הגיעו ל"מדבר פארן", ושם קבעו את תחנתם הבאה. אז התאווה העם לבשר, ודרש ממשה לספק להם בשר. העם אכן קיבל את מבוקשו, אולם אלוהים כעס על מקרה זה והרג בהם. משה קרא למקום ההוא קברות התאווה. המסע מסיני לגבול הדרומי של [[ארץ ישראל]] לקדש (בערך 240 ק"מ נוספים){{דרושה הבהרה}} ארך מכ' באייר ועד כ"ט בסיון{{הערה|על-פי רש"י, מחשבים את הזמן שהיו בכל מקום חנייה לפי המינימום האפשרי, כדלהלן: כיון שכתוב "ויסעו מהר ה' דרך שלושת ימים" (במדבר י', ל"ג) משמע שלא הלכו באמת שלושה ימים, וכיון שלא כתוב במפורש כמה זמן הלכו בפועל, יש להניח שהלכו יום אחד והגיעו לקברות התאוה בכ"א אייר. בקברות התאוה התעכבו 30 יום, בענישה על אכילת השלו (במדבר י"א, כ'). לפי חשבון זה, הנסיעה לחצרות (במדבר י"א, ל"ה) הייתה בכ"ב סיון. שם מרים דיברה לשון הרע על משה, ולאחר שלקתה בצרעת הייתה בהסגר 7 ימים, "וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם" (במדבר י"ב, ט"ו). אם כן, לרתמה - מקום חטא המרגלים - הגיעו בכ"ט סיון.}}.
==משמעות השם==
|
