הבדלים בין גרסאות בדף "אסלאם"

הוסרו 127 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
שוחזר מעריכות של 77.138.189.145 (שיחה) לעריכה האחרונה של Ldorfman
מ (שוחזר מעריכות של 77.138.189.145 (שיחה) לעריכה האחרונה של Ldorfman)
 
מספרם הכולל של המוסלמים מוערך על פי אומדנים שונים ב-1.4, 1.6 מיליארד,{{הערה|שם=test|[http://www.pewforum.org/2011/01/27/the-future-of-the-global-muslim-population The Future of the Global Muslim Population]عدد المسلمين في العالم اليوم والتقديرات لعددهم في المستقبل.}}{{הערה|[http://www.pewresearch.org/fact-tank/2013/06/07/worlds-muslim-population-more-widespread-than-you-might-think/ World’s Muslim population more widespread than you might think]}}{{הערה|[http://books.google.it/books?id=LccRAwAAQBAJ&pg=PA324&redir_esc=y#v=snippet&q=reconciled%20table%20%22worldwide%20by%20religion%22&f=false worlds-muslim-population-.]}}{{הערה|[http://www.pewforum.org/2012/12/18/global-religious-landscape-muslim/ global religious landscape muslim] {{אנגלית}}}} ובכך הם מהווים את הקהילה הדתית השנייה בגודלה בעולם.{{הערה|שם=pewmuslim4|{{cite web |url=http://www.pewforum.org/2011/01/27/the-future-of-the-global-muslim-population |title=Executive Summary |work=The Future of the Global Muslim Population |publisher=Pew Research Center |accessdate=22 December 2011}}}}{{הערה|features.pewforum.org/muslim-population/?sort=Pop2030}} מרבית המוסלמים חיים ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], בצפון [[אפריקה]], דרום [[אסיה]] ודרום-מזרח אסיה. רק כ־20 אחוזים מהם חיים ב[[ארצות ערב]].
 
לפי הערכות החוקרים עד שנת 2100 האסלאם תיהיה הדת המרכזית בעולם.
 
== מאפיינים עיקריים ==
* סמלים מקובלים לציון דת האסלאם הם [[סהר]] או [[כוכב וסהר]] וכן שימוש בצבע [[ירוק]].
* [[הלוח המוסלמי|לוח השנה המוסלמי]] מכוון לפי [[הירח]] ומורכב מ־12 מחזורים של הלבנה. [[שנה מעוברת|עיבור השנים]], שהיה נהוג בקרב ה[[ערבים]] לפני האסלאם נאסר בהלכה המוסלמית, כך שלחגים אין עונה קבועה בשנה, והם נודדים לאחור כ־11 יום מדי שנה. השנים נמנות מהשנה שבה התרחשה ה[[הג'רה]], כלומר הגירתו של מוחמד מ[[מכה]] ל[[אל-מדינה|אַלְמַדִינַה]].
* ה"קרדו" ("אני מאמין") של האסלאם הוא "'''אין אלוהים מלבד אללה, ומוחמד הוא שליחו'''". נוסח זה מכונה "[[שהאדה]]" (עדוּת). אמירתו נחשבת כהבעת דבקות באסלאם, והיא המרכיב המרכזי בטקס ההתאסלמות. קל
* העיר הקדושה ביותר היא [[מכה]], בה נמצאת ה[[כעבה]] - מבנה קדום דמוי קובייה שאורך צלעו כ־11 מטרים, אותו מקיפים המוסלמים כחלק ממצוות ה[[חג']], ולאחריה מקודשות הערים [[אל-מדינה|אל־מדינה]] ו[[ירושלים]]. השיעים אינם רואים באל־מדינה עיר קדושה, ולעומת זאת הם רואים ערים קדושות ב[[כרבלא]] ו[[נג'ף|אל־נג'ף]] שב[[עיראק]] וב[[קום (עיר)|קום]] שב[[איראן]].
* המנהיג הדתי נקרא [[אימאם]]. תפקיד האימאם אצל הסונים הוא בעיקר ניהול התפילות. אצל השיעים הוא מנהיג רוחני שיש מייחסים לו אף תכונות [[מיסטיקה|מיסטיות]].
קביעת מועדי לוח השנה המוסלמי נעשית בכל קהילה מוסלמית באופן עצמאי, על פי עדויות על ראיית מולד הירח. ברוב המדינות המוסלמיות יש ועדה דתית ממלכתית שמקבלת עדויות על ראיית הסהר או עורכת חישובים אסטרונומיים, וקובעת לפיהם את ראשי החודשים ומועדי החגים עבור הקהילה המוסלמית המקומית. עיקר עבודת הוועדה היא לפני חודש רמדאן ולקראת סופו. ייתכן פער של יום (לעתים אף יומיים) בין מועדי החגים בקהילות מוסלמיות שונות. כמו כן, צום רמדאן עשוי להימשך 29 או 30 יום, בהתאם לעדויות על ראיית הסהר בראשיתו ובסופו. פערים בתאריך היו גם בין מדינות שכנות, למשל [[מצרים]] ו[[ערב הסעודית]], [[אפגניסטן]], [[פקיסטן]] ו[[הודו]], ואף בין הקהילות המוסלמיות של [[נורווגיה]] ושל [[שוודיה]]. בדרך-כלל מקובל כי מועדי החגים אחידים בתוך קהילה מוסלמית אחת, אולם במדינות לא-מוסלמיות, שבהן רוב המוסלמים הם מהגרים קשה לעמוד בכך, כיוון שהמהגרים נוטים להישמע להחלטות הוועדות הדתיות בארצות מוצאם. במדינות כמו [[עיראק]] ו[[לבנון]] שבהן קהילות סוניות ושיעיות, קובעת כל קהילה את מועדיה בנפרד.
 
=== יום שישי הגיע ===
[[יום שישי]] בשבוע, המכונה "יום ההתכנסות" (ב[[ערבית]]: יום אל-ג'ומעה يوم الجمعة), הוא היום המוקדש לתפילה ציבורית חגיגית במסגד. בתפילה זו חייבים להשתתף לפחות 40 גברים, והיא כוללת דרשה שנושא המנהיג הדתי של הקהילה. במדינות מוסלמיות מקובל יום שישי כיום המנוחה השבועי לעובדים, על-פי הדגם של יום ראשון בארצות נוצריות, או יום שבת ב[[ישראל]]. עם זאת, בדת האסלאם עצמה אין איסור על מלאכה ביום שישי או בחגי האסלאם. [[המסורת היהודית-נוצרית]], שעל-פיה האל שבת ממלאכתו בתום בריאת העולם, אינה מקובלת באסלאם.
המסורת המוסלמית אומרת בפירוש שאין זה יום מנוחה (מרובה איסורים), ואחרי כינוס התפילה מותר למוסלמים להמשיך בעסקיהם.{{הערה|[[יעקב שמעוני]], '''ערבי ארץ ישראל''',‫ תל אביב: [[עם עובד]], תש"ז, עמ' 29.}}