הבדלים בין גרסאות בדף "שיח (מדעי החברה)"

נוספו 6,598 בתים ,  לפני 4 שנים
הרחבתי את הערך שיח (מדעי החברה) והתמקדתי ב "חקר השיח המתמטי" (#1student1ref).
(הנחת תבנית בעבודה)
(הרחבתי את הערך שיח (מדעי החברה) והתמקדתי ב "חקר השיח המתמטי" (#1student1ref).)
תגית: תו כיווניות מפורש
 
אחת מהתרומות העיקריות לתאוריה של השיח ניתנה על ידי [[מישל פוקו]] שקישר בין [[ידע]], [[כוח (סוציולוגיה)|כוח]] ושיח. פוקו טען כי שיח פירושו משטר של ידע המגדיר את מה שמותר לומר, וגם את מה שאסור. השיח מפעיל על הסובייקט כוח, מתוקף יכולתו לכפות על הסובייקט אמת שעליו להכיר בה.
 
==חקר השיח המתמטי==
חקר השיח המתמטי (בו משתתפים חוקרים, מורים, הורים ולומדים) הוא כלי להעצמת תהליכי הלמידה וההוראה ובעל חשיבות רבה בהבנת הקשיים בחינוך המתמטי ואיתור פתרונות לקשיים אלו. על מנת לקדם את השיח המתמטי יש ליצור [[שיח מחקרי]] מתקדם, יעיל ומועיל. שיח המאפשר התפתחות של עצמו ושל ה[[פרקטיקה]] החינוכית יחד. את הממצאים למחקרים של השיח המתמטי אוספים בד"כ בצורה איכותית, באמצעות הסתכלות רחבה ככל האפשר, כזו המאפשרת לזהות מאפיינים ייחודיים שעשויים לקדם את הבנת הבעיות הקיימות בהוראת ולמידת המתמטיקה.{{הערה|Sfard, A. (2005). What could be more practical than good research?. Educational Studies in Mathematics, 58, 393–413.|שם=Sfard2005}}. חקר השיח המתמטי מאפשר התבוננות ביקורתית על תהליכי ה[[הוראה]] וה[[למידה]] ומשמש כלי חשוב המסייע בקידום ופיתוח תהליך הלמידה של המשתתפים בו.
 
תפקידו של חקר השיח המתמטי הוא לטפל בשלושת ההיבטים של תהליכי הלמידה: [[קוגניטיביים]], חברתיים וריגשיים (אישיים ובין- אישיים). מציאת פתרון לבעיות הקיימות בתחום החינוך המתמטי, מחייבת התייחסות להיבטים הנ"ל. השיח המתמטי נתפס כצורת תקשורת ייחודית ומשמעותית בהשפעתה על לומדי המתמטיקה. השיח כולל קשרי גומלין בין שתי פעולות המעצבות זו את זו: "מתמטיזציה"- תקשורת על עצמים מתמטיים ו"[[פרשנות אישית]]"- קשורה להיבטים המקוטלגים כרגשיים וחברתיים. פעמים רבות התלמידים מפרשים סיטואציות מתמטיות ממקום רגשי אישי חברתי, ולא ממקום ניטרלי של שיח מתמטי בלבד.{{הערה|Heyd-Metzuyanim, E., Sfard, A. (2012). Identity struggles in the mathematics classroom: On learning mathematics as an interplay of mathematizing and identifying. International Journal of Educational Research, 51, 128-145.‏|שם=Heyd-Metzuyanim2012}}. חשוב להיות מודעים ולזהות מאפיינים בשיח המתמטי של אוכלוסיות שונות שעשויים לקדם או לעכב את פיתוח השיח הנובעים מפרשנותם האישית.{{הערה|Kim, D. J., Ferrini-Mundy, J., & Sfard, A. (2012). How does language impact the learning of mathematics? Comparison of English and Korean speaking university students’ discourses on infinity. International Journal of Educational Research, 51, 86-108.‏|שם=Ferring2012}}.
 
מחקר הוא שיח, ולכן במידה ויתוכנן היטב הוא יוכל לקדם פרקטיקת הוראה יעילה יותר. פעמים רבות, מורים אינם מודעים כלל לפרשנות של התלמיד למושג מסוים. לכן, אם מורה יכיר את המחקר, ייתכן שגישתו להוראת המתמטיקה תשתנה. למרבית המורים והחוקרים יש תפיסה ברורה לגבי ההוראה ודרכי הלמידה שהם מאמינים בהן. התלמידים מגיעים עם אג'נדה, נורמות וערכים משלהם שפעמים רבות אינם תואמים להבנה של מהי למידה מוצלחת לפי תפיסת המורה או החוקר. מסיבה זו, יש צורך לקיים מחקרים שוטפים על השיח המתמטי הקיים שיאפשרו קבלת תמונה כוללת של הלמידה המתמטית, בכדי להרחיב ולענות על צרכי כלל התלמידים. חשוב לזכור שהשפעת ממצאי המחקר אינה ישירה ולכן קשה לאמוד את השפעת יישום מסקנות המחקר. מסיבה זו, יש צורך בתקשורת טובה ורציפה בין החוקרים למורים, כזו שתאפשר מעקב ובדיקה של יישום ממצאי המחקר וכן תאפשר למורה להציע רעיונות למחקרים עתידיים.{{הערה|שם=Sfard2005}}.
 
כאשר מבצעים מחקר חינוכי במתמטיקה יש לשמור על עקרונות שיאפשרו את התפתחות השיח החינוכי:
*עיקרון השלמות והדיוק: יש לתעד את כל תהליך המחקר בכדי למנוע אי הבנה או חוסר בהירות.
*עקרון ההקשר: יש לתעד אינטראקציות אנושיות ככל האפשר (ולא רק פעילות מתמטית).
*עקרון נקודות המבט החלופיות: בניתוח הממצאים של המחקר, על החוקרים לבחון את הממצאים תוך התחשבות בשוני הקיים בין נקודות המבט של החוקרים בשיח המתמטי לזו של המשתתפים.
*עקרון הישירות: על החוקרים להציג תחילה את הנתונים כפי שנאמרו ובוצעו, ורק לאחר מכן עליהם להציג את פרשנותם לאירועים שהתרחשו. {{הערה|Sfard, A. (2012). Introduction: Developing mathematical discourse—Some insights from communicational research. International Journal of Educational Research, 51, 1-9.|שם==Sfard2012}}.
 
==ראו גם==
* [[תולדות המיניות - הרצון לדעת]]
* [[פוסטקולוניאליזם]]
* [[חקר]]
* [[הוראה]]
 
== לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr">
*Heyd-Metzuyanim, E., Sfard, A. (2012). Identity struggles in the mathematics classroom: On learning mathematics as an interplay of mathematizing and identifying. International Journal of Educational Research, 51, 128-145.‏
*Kim, D. J., Ferrini-Mundy, J., & Sfard, A. (2012). How does language impact the learning of mathematics? Comparison of English and Korean speaking university students’ discourses on infinity. International Journal of Educational Research, 51, 86-108.‏
*Sfard, A. (2005). What could be more practical than good research?. Educational Studies in Mathematics, 58, 393–413.
*Sfard, A. (2012). Introduction: Developing mathematical discourse—Some insights from communicational research. International Journal of Educational Research, 51, 1-9.
</div>
 
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=8888&blogcode=162736 ביקורת הומוריסטית על השיח הפוסט מודרניסטי], מתוך ה[[בלוג]] של "זו ש" ב[[ישראבלוג]].
 
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
 
{{קצרמר|מדעי החברה}}
66

עריכות