הבדלים בין גרסאות בדף "הפוגרום בלבוב (1918)"

עוד תיקונים ומקורות
(תיקון עדכון ומקורות)
(עוד תיקונים ומקורות)
{{פירוש נוסף|נוכחי=פוגרום ב-1918|אחר=פוגרומים ב-1941|ראו=[[הפוגרומים בלבוב]]}}
'''הפוגרום בלבוב''' הנקרא גם '''פוגרום למברג''' וגם '''פרעות פטליורה''' היה פוגרום ב[[יהודי]] העיר [[לבוב]] שנעשה על ידי כוחות [[פולנים]] ועוזריהם בין [[21 בנובמבר|21]] ל-[[23 בנובמבר]] [[1918]] לאחר [[קרב על לבוב (1918)|כיבוש העיר]] על ידם ב[[מלחמת פולין-אוקראינה]]. עד לפוגרום [[יהודי גליציה]] שמרו על נייטרליות. רבים מיהודי העיר באותה תקופה היו חרדים פליטי המלחמה, ובעיקר חצרות חסידייםחסידים ומנהיגיהם.{{הערה|שם="מורגנטאו"|1=[https://books.google.com/books?id=z4chAAAAMAAJ הכל במהלך חיי], הנרי מורגנטאו, דו"ח משלחת ארה"ב לפולין, הוצאת דאבלדיי 1922 ({{באנגלית}}, אתר ספרי גוגל}}
 
במהלך המלחמה פעם אחר פעם נדרשו היהודים בארצות הלוחמות לנקוט עמדה לטובת הצד המצוי במקום, ובדרך כלל שמרו אמונים לצד המקורי ששלט במקום טרם המלחמה.{{הערה|שם="מורגנטאו"}} אך לפי עדויות מן התקופה, יהודי גליציה באופן גורף התנגדו לרוסים והיו בעד הממלכה האוסטרו הונגרית. אף שהממלכה הרוסית פורקה, עם תום המלחמה ארצות הלאום המקומיות, אוקראינה, פולין ואחרים ראו ביהודים נטע זר שיש לסלקו, ביחוד לאור נטייתם הקודמת של היהודים נגד הרוסים שנתפס כעמדה נגד העמים הסלאביים.{{הערה|1=http://mida.org.il/2014/08/28/jewish-holy-war-galicia-1914-1916/ מלחמת הקודש בגליציה 1914-1916] אבי וולף, 28 באוגוסט 2014. (אתר מידה)}}
הפוגרום התרחש על רקע תהו ובוהו מדיני בעיר, אותה עזבו הכוחות האוקראיניים וחוסר שלטון על מחצית העיר במשך יממה. נשק חולק לתושבי העיר התומכים בפולנים וגם לפושעים ששוחררו מן הכלא ואלה השתתפו בפרעות. דווח ראשית על אלפי הרוגים ופצועים רבים עוד יותר, אך מדיווחים מדוייקים יותר לאחר מכן סבורים כיום שמספרים אלו היו מוגזמים. כיום מעריכים שבין 52 ל 150 יהודים נהרגו וכ-500 נפצעו.{{הערה|1=[ששש]}} רוב היהודים היו פליטים לא חמושים בעיר.{{הערה|שם="פטליורה"|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1006 סמיון פטליורה] (אתר דעת)}}
 
הפוגרום התרחש על רקע תהו ובוהו מדיני בעיר, אותה עזבו הכוחות האוקראיניים וחוסר שלטון על מחצית העיר במשך יממה. נשק חולק לתושבי העיר התומכים בפולנים וגם לפושעים ששוחררו מן הכלא ואלה השתתפו בפרעות. דווח ראשית על אלפי הרוגים ופצועים רבים עוד יותר, אך מדיווחים מדוייקים יותר לאחר מכן סבורים כיום שמספרים אלו היו מוגזמים. כיום מעריכים שבין 52 ל 150 יהודים נהרגו וכ-500 נפצעו.{{הערה|שם="דייוויס"|1=[שששhttps://books.google.co.il/books?id=SOFkWX8EC4cC&pg=PA1012 מגוון מוצאי הלאום בפולין של המאה העשרים] נורמן דייוויס, 1993, מתוך אסופת מחקרים עדכנית על אנטישמיות: בני הערובה של הקדמה, כרכים 2-3, עמוד 1012 (אתר ספרי גוגל)}} רוב היהודים היו פליטים לא חמושים בעיר.{{הערה|שם="פטליורה"|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1006 סמיון פטליורה] (אתר דעת)}}
 
לאחר הפרעות פורסם ש[[סמיון פטליורה]] היה אחראי לפרעות אלו. במלחמת העולם השניה שמו של פטליורה נישא בפי משתפי הפעולה האוקראינים ב[[ימי פטליורה]] - פרעות שנערכו שוב בלבוב וסביבתה, כמנהיג שונאי היהודים שדמו ננקם. בעת המשפט נגד רוצחו היהודי של פטליורה הובאו עדויות שהתקבלו בבית המשפט על אכזריות הפורעים בפרעות שבסוף מלחמת העולם הראשונה, ואלו יוחסו לפקודתו של פטליורה. עם זאת יש עדויות שפטליורה הכחיש את הדברים ושטען שאף ניסה למנוע את הפרעות.{{הערה|שם="פטליורה"}}{{הערה|1=[http://news.walla.co.il/item/66627 פטליורה, האחראי לפרעות באוקראינה, זכה באזרחות כבוד] 28 במאי 2001, אלי שווידלר. כותרת משנה: לפטליורה מיוחסת האחריות לרצח 1,600 יהודים בפרעות אחרי מלחמת העולם הראשונה (וואלה חדשות)}}
 
במהומות נהרגו גם כ 270 [[אוקראינים]] כולם במסגרת לחימה.{{הערה|1שם=[https://books.google.co.il/books?id=SOFkWX8EC4cC&pg=PA1012 מגוון מוצאי הלאום בפולין של המאה העשרים] נורמן "דייוויס, 1993, מתוך אסופת מחקרים עדכנית על אנטישמיות: בני הערובה של הקדמה, כרכים 2-3, עמוד 1012 (אתר ספרי גוגל)"}}
 
בעקבות הפרעות ביהודים, הוקם כוח יהודי בעיר [[טרנופול]] בפיקודו של [[סולומון ליינברג]]. ביוני 1919 הפך הכוח ל[[גדוד המחץ היהודי]] ב[[הצבא האוקראיני של מערב אוקראינה|צבא האוקראיני של מערב אוקראינה]].