לקשמי – הבדלי גרסאות

 

==במיתולוגיה==

סיפור חשוב שבו מופיעה לקשמי במקום מרכזי הוא סיפור חביצת אוקיינוס החלב הקוסמי. לפי הסיפור, האלים ([[דוה (הינדואיזם)|דוות]]) והשדים, או הלא-אלים (אסורות) חבצו את אוקיינוס החלב על מנת להשיג את האמריטה, משקה האלמוות, שהיה חבוי בקרקעיתו. האלים והשדים שהיו אויבים מושבעים הסכימו לחבור יחד ולחבוץ את האוקיינוס על מנת להשיג את משקה האלמוות. מוט החביצה שלהם היה ההר מנדרה, סביבו ליפפו - במקום חבל - את מלך הנחשים ואסוקי. האלים והשדים עמדו בשני קצוות הנחש ומשכו בו וכך חבצו את אוקיינוס החלב. במהלך החביצה, [[וישנו]] התגלגל והופיע בדמות אחת ההתגלמויות המרכזיות שלו, הצב (קוּרְמָה) ועל גבו הונח ההר, כדי לייצב אותו ולמנוע את שקיעתו באוקיינוס. במהלך חביצת האוקיינוס עלו אוצרות שונים ממעמקיו. גולות הכותרת של האוצרות היו משקה האלמוות והאלה לקשמי. בגרסת הסיפור המתוארת ב[[ראמאיאנה]]{{הערה|Ramayana, i.45.40-43}}, לקשמי מופיעה עם לוטוס בידה, ולכן נקראת לעתים "פדמה" (Padma). לאחר שלקשמי עלתה מעל פני האוקיינוס, היא בחרה בווישנו לבעל והשניים התחתנו ברוב פאר והדר{{הערה|על פי ה[[וישנו פוראנה]]}}.

 

לסיפור גרסאות שונות ובחלקן לקשמי תופסת מקום מרכזי ומהווה את התכלית הראשונית לחביצת האוקיינוס. לפי גרסאות אלו לקשמי אבדה באוקיינוס החלב, וחביצת האוקיינוס נועדה להשיב אותה לעולם. {{מקור}}

 

 

==פולחן וחג==

הפולחן והתפילה (ה[[פוג'ה]]) לאלה לקשמי בתור אלת ה[[עושר]] הם חלק מהפולחן היום יומי בבתים ובמוסדות מסחריים הינדואים. אך במקדשים רבים, הפולחן ללקשמי נערך כחלק מהפולחן לווישנו, וסוגדים לה כבת זוגו.

 

 

לאלה לקשמי גם מקום מרכזי בפסטיבל [[קוגהגירי פורנימה|השארד פורנימה]] (חג הקציר), שנחוג בעיקר בכפרים. הפסטיבל מתקיים בליל הירח המלא שאחרי עונת הגשמים.

* [http://www.bbc.co.uk/religion/religions/hinduism/deities/lakshmi.shtml על לקשמי באתר ה - BBC]

 

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}