מלחמת בזק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 19756706 של 85.65.10.56 (שיחה)הבל |
|||
שורה 9:
ה[[קיסר (תואר)|קיסר]] [[נפוליאון]], שבפניו הובאה פעם תוכנית הגנה שלפיה יוצבו חיילים בפריסה שווה לאורך כל הגבול, שאל את מציג התוכנית: "האם אתה רוצה למנוע [[הברחה|הברחות]]?" ואכן, הכשל בהגנה מסוג זה גלוי; בעידן המודרני על הגנה קווית להיות נתמכת בעתודות ניידות לסתימת הפרצות בקו, אם אכן יובקע הקו. דבר זה לא היה ברור להוגים הצבאיים הצרפתים בתקופה שבין שתי המלחמות.
==בין שתי המלחמות==
מספר הוגים צבאיים עצמאיים וחריפי מחשבה הגיעו לאותה המסקנה, בשלוש ארצות שונות, בנפרד, עד [[שנות ה-30 של המאה העשרים]]. ▼
▲מספר הוגים צבאיים עצמאיים וחריפי מחשבה הגיעו לאותה המסקנה, בשלוש ארצות שונות, בנפרד, עד [[שנות ה-30 של המאה העשרים]].
בצרפת, כתב הקולונל (כפי שהייתה אז דרגתו) [[שארל דה גול]] את ספרו "לקראת צבא מקצועי", בו הוא ממליץ על צבא המורכב מדיוויזיות [[חיל שריון|שריון]] ניידות, אשר בכח האש שלהן ובניידותן הן היכולות להכריע את ה[[מלחמה]]. באותו זמן שלטה בצרפת הדוקטרינה של פטן, לפיה תפקידו של השריון הוא סיוע לכוחות החי"ר בהריסת ביצורים ובהתגברות על מכשולים. התפיסה של דיביזית השריון ככח עצמאי, נייד ואף מכריע, הייתה זרה לרוחו של הצבא הצרפתי. כתיבת הספר ופרסומו הביאו לדה גול שנים של עיכוב בקריירה הצבאית, לעג ובוז. ▼
▲בצרפת, כתב הקולונל (כפי שהייתה אז דרגתו) [[שארל דה גול]] את ספרו "לקראת צבא מקצועי", בו הוא ממליץ על צבא המורכב מדיוויזיות [[חיל שריון|שריון]] ניידות, אשר בכח האש שלהן ובניידותן הן היכולות להכריע את ה[[מלחמה]]. באותו זמן שלטה בצרפת הדוקטרינה של פטן, לפיה תפקידו של השריון הוא סיוע לכוחות החי"ר בהריסת ביצורים ובהתגברות על מכשולים. התפיסה של דיביזית השריון ככח עצמאי, נייד ואף מכריע, הייתה זרה לרוחו של הצבא הצרפתי. כתיבת הספר ופרסומו הביאו לדה גול שנים של עיכוב בקריירה הצבאית, לעג ובוז.
גורל דומה ציפה לקצין הצבא [[ג'ון פרדריק צ'ארלס פולר]] ולהיסטוריון הצבאי קפטן [[באזיל לידל הארט]], אשר פיתחו תורה של "הבקעה עמוקה" הדומה לרעיונותיו של דה גול. אמנם בשנת [[1926]] החליט הצבא הבריטי להקים דיביזית שריון נסיונית (כונתה בשם-קוד "[[הכוח הממוכן הנסיוני]]") שתאומן על פי רעיונות אלו, אך תוך שנתיים הובא לניסוי קץ. האמונה של הבריטים בעליונות ההגות הצבאית הצרפתית הייתה אז עמוקה מאד, לאור תוצאות מלחמת העולם. פריצת הדרך המחשבתית של פולר ולידל הארט לא נקלטה בצבא הבריטי השמרני והמאובן. ▼
▲גורל דומה ציפה לקצין הצבא [[ג'ון פרדריק צ'ארלס פולר]] ולהיסטוריון הצבאי קפטן [[באזיל לידל הארט]], אשר פיתחו תורה של "הבקעה עמוקה" הדומה לרעיונותיו של דה גול. אמנם בשנת [[1926]] החליט הצבא הבריטי להקים דיביזית שריון נסיונית (כונתה בשם-קוד "[[הכוח הממוכן הנסיוני]]") שתאומן על פי רעיונות אלו, אך תוך שנתיים הובא לניסוי קץ. האמונה של הבריטים בעליונות ההגות הצבאית הצרפתית הייתה אז עמוקה מאד, לאור תוצאות מלחמת העולם. פריצת הדרך המחשבתית של פולר ולידל הארט לא נקלטה בצבא הבריטי השמרני והמאובן.
רק במקום אחד נקלטו רעיונות אלו, והובאו לידי פיתוח ומיצוי. הייתה זו [[גרמניה הנאצית]]. הגנרל [[היינץ גודריאן]] הביא את התורה לידי שלמות בספרו "הקשב שריון" שהתפרסם בשנת [[1935]]. גודריאן, שפיקד על [[טנק דמה|טנקי דמה]] וכוחות מצומצמים, עקב מגבלות [[חוזה ורסאי]], היה הראשון לקלוט ולהבין את מלוא עוצמתה של מכונה צבאית מודרנית ממוכנת ואת כוחה של הבקעה משוריינת המלווה בחיפוי אווירי מאסיבי של מפציצי צלילה. ▼
▲רק במקום אחד נקלטו רעיונות אלו, והובאו לידי פיתוח ומיצוי. הייתה זו [[גרמניה הנאצית]]. הגנרל [[היינץ גודריאן]] הביא את התורה לידי שלמות בספרו "הקשב שריון" שהתפרסם בשנת [[1935]]. גודריאן, שפיקד על [[טנק דמה|טנקי דמה]] וכוחות מצומצמים, עקב מגבלות [[חוזה ורסאי]], היה הראשון לקלוט ולהבין את מלוא עוצמתה של מכונה צבאית מודרנית ממוכנת ואת כוחה של הבקעה משוריינת המלווה בחיפוי אווירי מאסיבי של מפציצי צלילה.
ה[[גרמניה|גרמנים]] ניצלו את תקופת הזמן שבין מלחמות העולם על מנת להפיק לקחים ממהלך מלחמת העולם הראשונה ולמעשה יצרו את חיל השריון הראשון. בתקופה זו פיתחו הגרמנים תורת לחימה לשימוש בטנק (הטנק הומצא במהלך מלחמת העולם הראשונה, אך השתמשו בו במידה מעטה ובצורה שלא ניצלה את מירב יתרונותיו) ושיכללו אותה לרמת אומנות. כך שינו את פני הלוחמה המודרנית ממלחמת חפירות סטטית למלחמה ניידת ומהירה.
תורת הלחימה החדשה זכתה לשם 'בליצקריג' כבר באמצע שנות השלושים, כשנרשם בשיחות בין הנספח האווירי הגרמני ב[[לונדון]] לבין מפקדיו בברלין. מקור השם היה בכינויו של הסולטאן העות'מאני באיאזיד, שנודע בהיסטוריה בצדק או שלא בצדק כמי שצבאו נע במלחמות במהירות הברק. לכן נודע כ'ילדרים' (טורקית: ברק), וזה היה גם שמה של המפקדה שהקימו הטורקים כדי להדוף את הפלישה הבריטית ל[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. קצינים גרמניים ששירתו במפקדה הזו כיועצים אמצו את המונח
==מלחמת העולם השנייה==
| |||