עזרא רוסינק – הבדלי גרסאות

שנות השישים התאפיינו בצמיחה מהירה של התארגנות יהודית-ציונית. צמיחה זאת וריבוי קבוצות שהתארגנו באופן ספונטני דרשו מסגרת שתנווט את הפעילויות המחתרתיות על-מנת לייעל את השימוש במשאבים הדלים להשגת מירב התוצאות. במספר ערים של ברית המועצות התארגנו "ועדי תיאום" לצורך תיאום פעילות ואף נוצר שיתוף פעולה בין הוועדים של הערים השונות ושיתוף משאבים בהפצת חומר מודפס בהוצאה לאור עצמית ומחתרתית ([[סמיזדאט]]). עם שיבתו לריגה ב-1963 החל עזרא לפעול בדרכים שונות כדי להפיץ את הציונות בין יהודי המקום. הוא עמד מאחורי תרגומו והפצתו המחתרתית של הספר [[אקסודוס (ספר)|אקסודוס]] של לאון[[ליאון יוריס]], שהשפעתו על הקוראים הצעירים בברית המועצות הייתה עצומה. בנוסף יזם את תרגומם של מאמרים רבים מהעיתונות המערבית ומאמרים בנושאים יהודיים שיצאו לאור ברוסית לפני השלטון הקומוניסטי. בריגה ייצג את הקבוצה של "המבוגרים", בעיקר יוצאי בית"ר שלפני המלחמה. לאחר ניסיון כושל של חטיפת מטוס ובריחה מברית המועצות שארגנה באוגוסט 1970 קבוצה שהתארגנה באופן עצמאי ("[[מבצע חתונה]]") עברה הפעילות המאורגנת של הקבוצות הפעילים להתמקד בהגברת הלחץ על השלטונות. או אז עבר מאבק יהודי ברית המועצות משלב של פניות אישיות לאפשר את יציאתה של משפחה זו או אחרת לשלב של מאבק ציבורי גלוי בעד מימוש זכות היציאה ועלייה לישראל. לחץ זה בא לידי ביטוי גם בשביתות שבת במספר ערים סובייטיות ואף בתוך מבנה הפרלמנט הסובייטי. המאבק זכה לתהודה רבה בעיתונות העולמית והפגנות התארגנו בערים שונות בעולם. פניות קבוצתיות ופומביות נשלחו הן למוסדות בברית המועצות, הן למוסדות בינלאומיים. עזרא רוסינק וחברו בובי צייטלין הובילו את הקבוצה הריגאית בפעילויות אלה, שהובילו בסופו של דבר לפריצת השערים.