חמלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הפרת זכויות יוצרים - הסרת תמונה
מ ויקיזציה
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:G. Conti La parabola del Buon Samaritano Messina Chiesa della Medaglia Miracolosa Casa di Ospitalità Collereale.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[השומרוני הטוב]], ג'אקומו קונטי]]
'''חמלה''' היא [[רגש]] המבטא תחושה של השתתפות ב[[סבל]], המלווה לרוב ברצון להקל או להפחית מן הסבל של האחר; ביטוי של טוב־לב מיוחד כלפי הסובל. חמלה נובעת מתוך [[אמפתיה]] ומאופיינת בדרך כלל במעשים בהם בעל החיים החש חמלה מנסה לסייע לאלה אשר כלפיהם הוא חש רגש זה.
שורה 20 ⟵ 19:
}}
== תשתית עצבית של חמלה ==
ראיות מצביעות על כך שלחמלהשחמלה יש השפעה רבת עוצמהמשפיעה לא רק על מי שזוכה להתייחסות חומלת, אלא גם על מי שחווה רגשות של חמלה. מחקרים מתאם בין חמלה תורמת לבריאות מיטביתטובה, מאריכה את תוחלת החייםחיים, מאזנתאיזון [[יתר לחץ דם]], ותורמת לרווחהרווחה נפשית ולאיכותואיכות חיים טובה יותר לאורך זמן{{הערה|שם=גיב|Gilbert, Paul, ed. Compassion: Conceptualisations, research and use in psychotherapy. Routledge, 2005.}}{{הערה|שם=קוק|Kok, Bethany E., Kimberly A. Coffey, Michael A. Cohn, Lahnna I. Catalino, Tanya Vacharkulksemsuk, Sara B. Algoe, Mary Brantley, and Barbara L. Fredrickson. "How positive emotions build physical health: Perceived positive social connections account for the upward spiral between positive emotions and vagal tone." Psychological science 24, no. 7 (2013): 1123-1132.}}{{הערה|שם=סטפ|Steffen, P. R., & Masters, K. S. (2005). Does compassion mediate the intrinsic religion-health relationship?. Annals of Behavioral Medicine, 30(3), 217-224.}}. כמו כן נמצא שהתנהגות חמלה מעוררת תהליכים כימיים-עצביים המשרים תחושה טובה כגון שחרור של [[אופיואיד|אופיואידים]], [[דופמין]] ואוקסיטוציןו[[אוקסיטוצין]]{{הערה|שם=קלים שלוש|Klimecki, O. M., Leiberg, S., Ricard, M., & Singer, T. (2014). Differential pattern of functional brain plasticity after compassion and empathy training. Social cognitive and affective neuroscience, 9(6), 873-879.}}.
 
על אף הדמיון הרב שקיים בין רגש החמלה לאמפתיהל[[אמפתיה]] הם רגשות שונים במהותם. חשיפה לסבלו של האחר מביאה לתגובות של אמפתיה וחמלה. תגובה אמפתית הינה השתתפות ברגש שחש האחר. על אף התרומה החשובה של אמפתיה להבנה ושיתוף ברגשותיו של האחר, קיימת בה סכנת הזדהות שעלולה להגביר מצוקה אישית, רגשות שליליים ותגובה של הימנעות. לעומת זאת, חמלה, שצירה המרכזי הוא להיטיב עם האחר, מעלה רגשות חיוביים אצל הצופה ומעלה את התנהגויות העזרה על מנת להפחית את הסבל של האחר ולסייע לו{{הערה|שם=קלים שלוש}}. מחקרים מתחום [[מדעי המוח]] מצאו כי חמלה מבוססת על רשת עצבית שונה מהרשת העצבית של אמפתיה.
 
סדרה של מחקרים בחנה את התשתית העצבית של חמלה וכן את גמישותה של תשתית זו לאימון בחמלה. לשם כך השתמשו החוקרים בשיטות שונות לאימון חמלה ומדדו תגובות מוחיות כן אצל מתרגלים וותיקים וכן לפני ואחרי סדנאות קצרות טווח לאימון חמלה{{הערה|שם=קלים שתיים|Klimecki, O. M., Leiberg, S., Lamm, C., & Singer, T. (2012). Functional neural plasticity and associated changes in positive affect after compassion training. Cerebral cortex, bhs142.}}{{הערה|שם=קלים שלוש}}. אחת השיטות נקראת מדיטציית אהבה חומלת (Loving KindnesslKindness Meditation) הכוללת תרגול של מדיטציה הממוקדת בחמלה לטווח ארוך{{הערה|שם=קלים שתיים}}. שיטה מנטלית זו מתבצעת בשקט ובמהלכה מתרגלים ביטויים של חסד, אדיבות וקבלה כלפי אנשים קרובים ובהדרגה כלפי אנשים זרים עד שחווים רגשות אלה כלפי הסביבה{{הערה|שם=סינגר|Singer, T., & Klimecki, O. M. (2014). Empathy and compassion. Current Biology, 24(18), R875-R878.}}.
 
על מנת לבחון כיצד האימון משפיע על התנהגות פרו-חברתית פותח [[משחק מחשב]] חברתי (Zurich Prosocial Game). במהלך משחק זהשבמהלכו על השחקנים היה לחפש אוצרות במבוך, כאשר תוך כדי החיפוש הם נתקלים במכשולים שונים. נמצא כי ככל שאימוני החמלה היו יותר אינטנסיביים, כך הייתה עלייה בהתנהגות הסיוע של המשתתפים במשחק המחשב כלפי המשתתף הנוסף שלצדם לעבור את המכשולים שבפניו{{הערה|שם=ליברג|Leiberg, S., Klimecki, O., & Singer, T. (2011). Short-term compassion training increases prosocial behavior in a newly developed prosocial game. PloS one, 6(3), e17798.}}.
 
בנוסף, נבדקה תגובה מוחית לסרטונים קצרים המראים סבל של אדם אחר, לדוגמה אישה בוכה. המשתתפים במחקר זה התבקשו לדווח אודות מידת החמלה וכן על הרגשות החיוביים והשליליים שהתעוררו אצלם בתגובה לכל קטע שהוצג בפניהם{{הערה|שם=קלים שתיים}}{{הערה|שם=קלים שלוש}}{{הערה|שם=סינגר}}. הממצאים הראו כי חמלה מפעילה מערכת מוחית, השונה מזו של אמפתיה, כגון הסטריאטום הגחוני (Ventral Striatum) המהווה חלק מגרעינימ[[גרעיני הבסיס]] שמתחת למעטפת המוח, קליפת המוח האורביטופרונטאלית (mOFC- Medial OrbitoFrontal Cortex) שמהווה אזור בחלקה הקדמי של ה[[האונה המצחית|אונה המצחית]] ואזור Pregenual של [[פיתול החגורה הקדמית Pregenual Anterior Cingulate Cortexהקדמי]]. אזורים אלו מאופיינים בקשרים עם רשתות תגמול (Reward), אהבה ושייכות{{הערה|שם=קלים שתיים}}{{הערה|שם=קלים שלוש}}{{הערה|שם=סינגר}}.
 
מחקרימחקרים המשךאחרים מציעיםמרמזים כי ניתן לאמן את המוח בתהליכים המפעילים רגשות חברתיים במטרה לקדם רגשות חיוביים. המחקרים מעידים כי חמלה עשויה להפחית את השפעותיה של המצוקה האמפתית ולהגביר רגשות חיוביים, תוך ירידה בהפעלת אזורי המוח המופעלים באמפתיה. במחקר שנערך על אוכלוסיית צעירים ללא ניסיון קודם באימוני אמפתיה וחמלה, נמצאו הבדלים בהתנהגות לאחר אימון אמפתיה קצר ולאחר אימון חמלה קצר שעברו אחריו. הממצאים מהווים עדות חזקה להבדל בין התגובתיות אל מול אמפתיה וחמלה. נמצא כי לעומת התגובה האמפתית, במצב חמלה התרחשה עלייה ברגשות חיוביים, ירידה ברגשות שליליים, פחות הפעלה של אזורי האמפתיה ויותר הפעלה של מערכת התגמול. ממצא זה יכול להסביר את עליית מידת הגשת עזרה בחמלה לעומת במצב האמפתי{{הערה|שם=קלים שתיים}}{{הערה|שם=קלים שלוש}}.
 
אימוני חמלה נועדו לקדם רגשות חיוביים של חמלה ולהפחית התפתחותם של רגשות שליליים{{הערה|שם=סינגר}} מדידת גמישות עצבית תפקודית המושגת באמצעות אימוני חמלה, מסייעת להבנת התשתית עצבית בתחום הרגשי וההתנהגותי. ממצאים אלה מצביעים על גמישות המוח המאפשרת לו לפתח איכויות חדשות בתגובתיות לסבלו של האחר החל מהזדהות רגשית, חמלה וכלה במוטיבציה לעזרה{{הערה|שם=קלים שלוש}}.