אשראי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: על ידי
שורה 12:
סוג נוסף של אשראי מכונה "אשראי ספקים" או "שוטף פלוס", והוא אשראי ש[[ספק (עיסוק)|ספק]]ים נוהגים להעניק ל[[לקוח (כלכלה)|לקוח]]ותיהם. במתכונת אשראי זאת, ספק מוצרים או שירותים מספק את המוצר או מעניק את השירות ללקוח, אך לא מקבל את התשלום בעבורו באופן מידי אלא כעבור זמן. ב[[ישראל]], מוכר מתן אשראי כזה בשם "שוטף פלוס" ובו התשלום מתבצע מספר הימים המצוין לאחר סוף החודש שבו התבצעה העבודה, כך "שוטף פלוס 30" לעסקאות שבין 1 ל-28 בפברואר ישולמו ב-30 במרץ. מספר ימי האשראי מעבר לשוטף תלוי בהסכם בין הספק ללקוח. במתכונת זו, ספק המוצר או השירות מוותר על תשלומי [[ריבית]] אותם היה יכול לקבל אילו היה הכסף מועבר לרשותו מידית. מקבל השירות, לעומתו, נהנה מתשלומי ריבית על סכומי הכסף שאת הוצאתם עיכב. יתר על–כן, הספק מחויב בתשלומים שוטפים אחרים שאין לעכבם. לדוגמה, ספקים נדרשים לשלם את סכום ה[[מע"מ]] שהוסיפו לעסקה, לשלם משכורתם של עובדים, וכדומה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = ט.מ.ל|כתובת = http://www.tamal.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A3-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A1|כותרת = הגבלת ה"שוטף פלוס" – הקץ להמתנה הארוכה לתשלומים|תאריך = 13 באפריל 2014}}}}
 
במרץ 2017 נחקק בישראל [[s:חוק מוסר תשלומים לספקים|חוק מוסר תשלומים לספקים]], המגביל את משך הזמן שבו [[ממשלת ישראל]] וגופים המתוקצבים על ידה רשאים לדחות תשלום לספקים.{{הערה|[http://www.justice.gov.il/SitePages/OpenDocument.aspx?d=btfoGU%2fzRz98U4QZbe1n0n1FgojLYX8kbKWepCkxpFw%3d חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז-2017], ס"ח 2622 מ-30 במרץ 2017}}
 
==אובליגו==