היסטוריה נוגדת-עובדות – הבדלי גרסאות

'''היסטוריה נוגדת-עובדות''' (Counterfactual history) או '''היסטוריה וירטואלית'''{{הערה|שמות נוספים: "היסטוריה אנטי-עובדתית", "היסטוריה נוגדת מציאות", "היסטוריה קונטרה-פקטואלית"}} היא סגנון ב[[היסטוריוגרפיה]] שמנסה לענות על שאלות "מה היה קורה אילו", הקרויות גם "נוגדי-עובדות". בלאק ומק'ריילד סיפקו את ההגדרההגדרה הזולסגנון זה: "זהו, בבסיס, רעיון השערת מה שלא קרה, או מה שיכול היה לקרות, על מנת להבין את מה שכן קרה".{{הערה|תרגום חופשי מתוך: {{cite book|author1=Jeremy Black|author2=Donald M. MacRaild|title=Studying History|url=https://books.google.com/books?id=pQZeAQAAQBAJ&pg=PA125|year=2007|publisher=Palgrave Macmillan|page=125}}}} מתודה מחקרית זו מבקשת לחקור את ההיסטוריה ואת אירועיה באמצעות הסטת [[ציר זמן|ציר הזמן]]. בהיסטוריה החלופית שנוצרת אירוע מפתח בהיסטוריה לא התרחש או שתוצאתו הייתה שונה מהתוצאה במציאות. באמצעות השיטה מופקת [[סוגה ספרותית]] הקרויה [[היסטוריה חלופית]], [[ספרות ספקולטיבית|היסטוריה ספקולטיבית]] או היסטוריה היפותטית.{{הערה|{{cite news|url=https://www.nytimes.com/2000/12/21/books/making-books-the-what-ifs-that-fascinate.html?src=pm|title=Making books: The 'What Ifs' that fascinate|last=Arnold|first=Martin|date=December 21, 2000|work=New York Times|accessdate=25 June 2012}}}}

אחת ממטרות ההיסטוריה נוגדת-העובדות להעריך את החשיבות היחסית של אירוע, תקרית או אדם מסוים על ההיסטוריה. לדוגמה, בתשובה לשאלה "מה היה קורה אילו [[היטלר]] היה שותה [[קפה]] במקום [[תה]] באחרי-הצהריים לפני שהתאבד?", ציר הזמן יוותר ללא שינוי – היטלר היה ככל הנראה עדיין מתאבד ב-[[30 באפריל]] [[1945]], בלי קשר למה שתה באחרי-הצהריים. לעומת זאת, בתשובה לשאלה "מה היה קורה אילו היטלר היה מת ב[[קשר העשרים ביולי|ניסיון ההתנקשות ביולי 1944]]?" מתברר שאפשרויות רבות נעשות מסתברות – החל מקריסת המערכת הנאצית ועד למערכת יציבה בראשות [[הימלר]], [[גבלס]], [[אלברט שפר|שפר]], [[מרטין בורמן|בורמן]], [[גרינג]] וכו'. אם כך, העלאת השאלה"נוגד-העובדות" מעמידה את חשיבותו כיחיד של היטלר במבחן ואתוגורמת למחשבה עד כמה גורלו האישי הוא שעיצב את פני המלחמה ובשל כך את ההיסטוריה העולמית.

ההיסטוריה נוגדת-העובדות מבדילה עצמה משתי הסוגות האחרות בהתעניינותה באירוע שנשללמדומיין, עלובאמצעות ידיהעיסוק נוגד-העובדות,בו ובכךמנסה להעריך את השפעתו של האירוע שהתרחש במציאות. היסטוריונים אלו מתווים את השפעת השינוי בכלליותבאופן כללי, ואינם מתעכבים על תוצרי לוואי של התרגיל המחשבתי על ההיסטוריה. כותב היסטוריה חלופית, לעומת זאת, מתעניין דווקא בתרחישים ההיפותטייםהיפותטיים ספציפיים הנובעים מהאירוע הבדיוני או מהתקרית. סופר הכותב ספרות בדיונית רשאי, אם כן, להמציא דמויות ואירועים בתוך ההיסטוריה המדומיינת.

הקו העובר בין שתי הסוגות מטושטש לעתים, מפני שהיסטוריונים יכולים ליצור לוחות זמנים מפורטים כאילוסטרציה לרעיונותיהם לגבי השינויים העשויים להתרחש, אבל בדרך כלל ברור מהם השינויים המרכזיים שצופה הכותב ואילוואלו פרטים ספציפיים מובאים רק לצורך המחשה.