אלימלך מליז'נסק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ניסוח
שורה 39:
עוד בצעירותו למד [[קבלה]] לפי שיטת [[האר"י]], ובשלב מסוים הצטרף לאחיו רבי זושא מאניפולי ללימודים בעיר [[רובנה]] אצל [[המגיד ממזריטש]]. כמו כן למד אצל רבי חנינא ליפא מחמלניק, תלמיד [[הבעש"ט]]. ערך מסעות "גלות" יחד עם אחיו רבי זושא. על מסעות אלו נוצר [[סוגה ספרותית]] חסידית המכונה "[[סיפורי חסידים#האחים הקדושים|האחים הקדושים]]". נפטר ב[[כ"א באדר]] [[ה'תקמ"ז]] בעירו [[ליז'נסק]]. אחריו שימש ברבנות בנו רבי [[אלעזר וייסבלום (ליז'נסק)|אלעזר]].
 
=="נועם אלימלך"==
{{הפניה לערך מורחב|נועם אלימלך}}
חיבורו "[[נועם אלימלך]]" היה מראשוני ספרי החסידות, ובו עיקרי דרכו ושיטתו אשר קובצו יחד על ידי בנו אלעזר, ואשר נערכו לפי סדר [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. דברי התורה נאמרו על ידי רבי אלימלך בשבת ונכתבו על ידי בנו. לאחר שהראם לאביו קיבל את ברכתו, אך על-פי ציוויו לא הביא את הספר ל[[דפוס]] עד לאחר פטירתו של אביו "מהטעם הכמוס".{{הערה|"התנצלות בן המחבר" בתחילת הספר נועם אלימלך.}} ספר זה הוא נכס צאן ברזל בתנועת החסידות ורבים קובעים בו לימוד מדי שבת. ב[[הסכמה|הסכמות]] לספרו שניתנו מפי גדולי רבני הקהילה הרעיפו עליו ועל ספרו שבחים רבים.
 
חיבורו "[[נועם אלימלך]]" היה מראשוני ספרי החסידות, ובו עיקרי דרכו ושיטתו אשר קובצו יחד על ידי בנו אלעזר, ואשר נערכו לפי סדר [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. דברי התורה נאמרו על ידי רבי אלימלך בשבת ונכתבו על ידי בנו. לאחר שהראם לאביו קיבל את ברכתו, אך על-פי ציוויו לא הביא את הספר ל[[דפוס]] עד לאחר פטירתו של אביו "מהטעם הכמוס".{{הערה|"התנצלות בן המחבר" בתחילת הספר נועם אלימלך.}} ספר זה הוא נכס צאן ברזל בתנועת החסידות ורבים קובעים בו לימוד מדי שבת. ב[[הסכמה|הסכמות]] לספרו שניתנו מפי גדולי רבני הקהילה הרעיפו עליו ועל ספרו שבחים רבים.
הספר "נועם אלימלך" יצא לאור מחדש במהדורת "[[פאר מקדושים]]" - תשע"ג מהדורה מפוסקת מנוקדת, עם מראי מקומות.
 
== חידושו בתנועת החסידות ==