הלשכה לקשרי מדע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏היסטוריה: הגהה קלה וקישור פנימי
Eranb (שיחה | תרומות)
שורה 7:
בראשית דרכה היו ללשכה שמות שונים ביניהם "מפעלים מיוחדים" ו"המשרד לתפקידים מיוחדים" רק מאוחר יותר שונה שמה ללק"ם. באותם ימים עמד בראשה [[בנימין בלומברג]], ששימש גם כקצין הביטחון הראשי של משרד הביטחון וראש אגף בשב"כ.
 
הלק"ם הייתה אחראית על אבטחת העבודות להקמת הכור בשנים [[1960]] - [[1961]] ובדיקת העובדים בו. לפי מספר פרסומים הוא היה גם הגוף האחראי על השגת [[אורניום]] להפעלת הכור.
מלבד הקמ"ג הייתה הלשכה אחראית גם ל[[המרכז למחקר גרעיני|מרכז למחקר גרעיני]] (ממ"ג) ב[[נחל שורק]] (ליד [[יבנה]]). עם השנים הרחיבה הלק"ם את המנדט שניתן לה והפעילה סוכנים שעסקו בהשגת מידע טכנולוגי ומודיעיני במדינות זרות. בתוך הלשכה הוקם גם ה[[מלמ"ב]], הגוף שירש את השב"כ באחריות על הביטחון של משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות. בשנת [[1974]] הוצא המלמ"ב מהלק"ם והפך להיות גוף עצמאי במשרד הביטחון.
שורה 13:
בשנת [[1981]] הוחלף ראש הלק"ם בנימין בלומברג ב[[רפי איתן]], ששימש גם כיועץ לענייני [[טרור]] לראש הממשלה [[מנחם בגין]].
 
ב[[שנות ה־80]] הפעילה הלק"ם את [[ג'ונתן פולארד]] כסוכן ב[[ארצות הברית]]. פולארד העביר לישראל מידע שאליו נחשף במסגרת שירותו כקצין ב[[קהילת המודיעין האמריקאית|מודיעין הצי האמריקאי]]. הוא הופעל במשך שנה וחצי על ידי [[אביאם סלע]], אלוף-משנה ב[[חיל האוויר הישראלי]] ששהה בארצות הברית בחופשת לימודים. בנובמבר [[1985]] נעצר פולארד על ידי הרשויות האמריקאיות. אביאם סלע הצליח לחמוק ארצה, אך קידומו בחיל האוויר נחסם עקב לחץ כבד של ארצות הברית.
 
הפרשה גרמה נזק גדול ליחסים בין ישראל לארצות הברית, ועלתה השאלה כיצד אושרה פעילות כזו. בישראל הוקמו שתי ועדות חקירה שקבעו כי פולארד הופעל על־ידי הלק"ם ללא ידיעת שרי הביטחון דאז, [[יצחק רבין]] ו[[משה ארנס]]. כתוצאה מוועדותממסקנותיהן של ועדות חקירה אלו פורקה הלק"ם וסמכויותיה הועברו ל[[הממונה על הביטחון במשרד הביטחון|ממונה על הביטחון במשרד הביטחון]].
 
==קישורים חיצוניים==