פסיכואנליזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (פרנק), תיקון קישור לפירושונים, הגהה
שורה 32:
 
הנחות מרכזיות בפסיכואנליזה:
 
* על פי [[המודל הטופוגרפי]], לנפש האדם יש [[תודעה]] - חשיבה מודעת, חשיבה [[לא-מודע]]ת וחשיבה [[סמוך למודע|על סף המודעות]].
** [[חלום|חלומות]], פליטות פה ואסוציאציות חופשיות יכולות לסייע בהבנת קונפליקטים ורגשות לא מודעים או הסמוכים למודע.
* על פי [[המודל הסטרוקטורלי]], נפש האדם מתחלקת גם ל"סתמי" ([[איד]]) השוכן כולו בתת-מודע; "אני" ([[המודל הסטרוקטורלי#"האגו" (האני)|אגו]]) השוכן ברובו במודעות; ו"אני עליון" ([[סופר אגו]]) שחלקים ממנו מודעים וחלקים ממנו אינם מודעים.
* ה"סתמי" מכיל את ה[[הנעה|מניעים]] המרכזיים להתנהגות האדם. על פי [[תאוריית הדחף]], מניעים אלה הם [[דחף (פסיכולוגיה)|דחפים]] מולדים המשותפים לאדם ולבעלי החיים, והם עוצבו במהלך ה[[אבולוציה]].
** בין דחפים אלה הדגישה הפסיכואנליזה את יצר המין - [[ארוס (יצר)|ארוס]], ואת יצר התוקפנות או המוות - [[תנטוס]]. לעתים קרובות יצרים אלו קשים להתמודדות עבור האדם, או שהם מעוררים בו [[חרדה]], ולכן הוא [[הדחקה|מדחיק]] תכנים אלו אל הלא מודע. חומרי הלא מודע אינם "מוקפאים", אלא ממשיכים לזלוג מדי פעם אל חייו של האדם, מבלי שתהיה לו שליטה עליהם, וכאשר הם חזקים וחמורים מאוד הם עשויים לגרום ל[[הפרעה נפשית|הפרעות נפשיות]] שונות.
שורה 47 ⟵ 46:
התאוריה הפסיכואנליטית שינתה את פני הדור במובנים רבים. פרויד ו[[מודל הנפש הפרוידיאני]] פתח צוהר להבנת [[נפש]] האדם ולהבנת האדם את עצמו. מבחינה חברתית שינתה הגישה הפסיכואנליטית את הנורמות ה[[מוסר]]יות, בעיקר בכל הקשור ל[[יחסי מין]] ול[[מיניות]]. ביטוי לשינוי זה ניתן למצוא גם בשדה ה[[אמנות]] וה[[ספרות]].
 
הפסיכואנליזה המשיכה להתפתח על ידי תלמידיו הרבים של פרויד, שחלקם נשארו נאמנים לתורתו והמשיכו לפתחה בדרכו (כגון [[אנה פרויד]], [[מלאני קליין]], ו[[דונלד ויניקוט]]), ואחרים (כמו [[קרל יונג]], [[אלפרד אדלר]], [[ויקטור פראנקלפרנקל]] ו[[אריך פרום]]) פיתחו אותה לכיוונים שלא היו מקובלים על פרויד ועל הזרם המרכזי בפסיכואנליזה.
 
== תקפות הפסיכואנליזה כתחום מדע ==
שורה 78 ⟵ 77:
* מחקרים היסטוריים רבים נשענים על זיכרונות מחוויות מאוד לא נעימות של מרואיינים רבים. דוגמה למחקרים כאלה הם מחקרים על אודות [[השואה]]. אילו זיכרונות אלה היו מודחקים, היו עדויות לפערים בזיכרונם של המרואיינים דווקא כשעוסקים בחוויות משמעותיות מחייהם. אנשים המראיינים את מי שחוו אסונות מדווחים על קשיים בגביית העדויות בשל הבושה והצער ולא בגלל שכחה.{{מקור}}
 
הנחה אחרת של פרויד שנבדקה היא ההנחה שכל אדם [[חלום|חולם]] בכל לילה. הנחה זו נמצאה נכונה ונראית היום לאנשים רבים כמובנת מאליה, למרותאף על פי שבתקופת חייו של פרויד היא לא הייתה מקובלת. כך גם נבדקו ואוששו במחקרים רבים הנחתו של [[אלפרד אדלר]], על כך שעצם היותו של אדם בן [[בכור]] להוריו היא גורם מכריע בהתנהגותו במשך כל חייו; והנחתו של [[קרל גוסטב יונג]] על כך שיש הבדל מהותי בדרך פתרון הבעיות ובאורח החיים של טיפוסים [[מוחצנות ומופנמות|מוחצנים ומופנמים]].
 
== הפסיכואנליזה כשיטת טיפול ==
 
הפסיכואנליזה אינה רק תאוריה, אלא גם שיטת [[טיפול פסיכולוגי]] אותה פיתח פרויד בתחילת המאה העשרים. המאפיין המרכזי שלה כשיטת טיפול הוא ההתמקדות ב[[לא-מודע]] ובחשיפתו. צורת הטיפול הייתה, לפי פרויד, באמצעות שלושה עד חמישה מפגשים של כשעה בשבוע, שבהם המטופל שוכב על ספה והמטפל יושב למראשותיו. הטיפול משתרע על פני טווח של שנים רבות. בפגישות המטופל מתבקש באופן [[אסוציאציה|אסוציאטיבי]] להגיד את כל מה שעולה בדעתו, מבלי לצנזר דבר. באופן זה יכול הפסיכואנליטיקאי להציץ לעולמו הבלתי מודע של המטופל ולפרשו. פרויד חקר את התהליכים המתרחשים בחדר בטיפול והתהליכים הנפשיים המתלווים לכך, וגילה שתהליך כזה מועיל מאוד לגילוי מקורותיהם של ה[[תסמין|סימפטומים]] והבעיות הנפשיות של מטופליו. דרך נוספת לחדירה אל הלא מודע הייתה באמצעות [[פרשנות (פסיכולוגיה)|פרשנות]] של [[חלום|חלומות]], שכן לשיטתו של פרויד חלומות משקפים את הלא מודע של האדם. באופן זה ניסה פרויד להעלות את הלא מודע של האדם אל המודעות, כדי לאפשר לו הבנה עצמית, תובנה, ובעקבות זאת - יכולת תמרון ושינוי.