מכון ירושלים למחקרי מדיניות – הבדלי גרסאות

 

==היסטוריה==

המכון החל את דרכו תחת ניהולם של [[דוד עמירן]] ו[[אורה אחימאיר]] (שניהלה את המכון עד שלהי 2009), והוקדש למחקרי מדיניות על ירושלים, עם מענק חד פעמי מאיל העיתונות [[אקסל שפרינגר]]. על אף שהמכון שכן בשני חדרים, צוות ההקמה כלל דמויות ציבוריות מוכרות, ביניהן הפרופסורים [[יהושע פראוור]], נשיא [[האוניברסיטה העברית]] דאז [[אברהם הרמן]], מנכ"ל [[משרד הפנים]] [[חיים קוברסקי]], סגן נשיא [[בנק לאומי לישראל|בנק לאומי]] [[ברוך יקותיאלי]]. וכן נשיא האוניברסיטה העברית [[יורם בן פורת]], פרופסור [[יצחק אנגלרד]], פרופסור [[יהושע בן-אריה]], [[רות חשין]], פרופסור [[רות לפידות]], פרופסור [[משה סיקרון]], ופרופסור [[משה שקלר]]. החל משנת [[1981]] [[קרן צ'ארלס ה. רבסון]] מ[[ניו יורק]] היא המממנת העיקרית במכון. בנוסף המכון זוכה לתמיכה ממגוון של ארגונים פרטיים וציבוריים ועובד בשיתוף פעולה עם מספר משרדים ממשלתיים. מאז שנת [[2009]] ועד פטירתו בשנת [[2013]] עמד בראש המכון הפרופסור [[יעקב בר סימן טוב]]. בדצמבר 2009 החליף [[מאיר קראוס]] את [[אורה אחימאיר]] בניהול המכון, ובנובמבר 2016, נכנס [http://jerusaleminstitute.org.il/?cmd=researchers.349&act=read&id=526 ליאור שילת] לתפקיד מנכ"ל המכון. עוד בסוף שנת 2016 שינה המכון את שמו למכון ירושלים למחקרי מדיניות.