גנוסיס – הבדלי גרסאות

ה'''גנוסטיקה''' או '''גנוסטיות''' ([[יוונית]]: γνωστικισμός; "[הדוגלים ב-] ידיעה, הכרה") היא כינוי למגווןמגוון השקפות [[מיסטיקה|מיסטיות]] שהופיעו ב[[אגן הים התיכון]] סביב תחילת הספירה. הכתות הגנוסטיות היו מרובות ונבדלו זו מזו חדות בתפישותיהן ואמונותיהן, אך משותפת להן האמונה ב[[דואליזם]] מהותי, המדגיש את עקרון חלוקת העולם ליסודות ה[[טוב]] וה[[רע]], וקיומם של אל נשגב רוחני המצוי מעבר לגשמיות ואל נחות ורשע השולט בעולם הנברא. על מנת לשחרר את התודעה מכלאה הגשמי ולהיוושע יש להשיג הכרה וידיעה עמוקות, מיסטיות, אודות מהותו האמיתית של הקיום ושקריות החומר. הרעיונות הגנוסטיים שגשגו מן האימפריה הרומית ועד סין במאות הראשונות לספירה, תוך שהן חודרות אל תוך ומאיימות בעיקר על [[נצרות קדומה|הנצרות הקדומה]] וגם הדתות הפגניות השונות והיהדות. תפישות אלה דוכאו וכמעט שנכחדו, אם כי השפעותיהן הפילוסופיות ושרידים מסוימים להן נוכחים עד ימינו.

אך למעשה התפיסה הגנוסטית לא נעלמה לחלוטין, ונותרו לה בסתר מאמינים לא מעטים. ואכן ב[[ימי הביניים]] ב[[פרובאנס]] של המאות 12-1312–13 קמה ''''התנועה האלביגנזית'''' שהחייתה מחדש את הגנוסטיקה. ישנן דעות הגורסות כי ה[[אינקויזיציה]] נולדה מלכתחילה כדי לחקור את [[המינים בנצרות|המינות הנוצרית]] ולהלחם בה, תוך התמקדות בחיסול תופעת הגנוסטיקה שפרצה מחדש בעולם הנוצרי ועקירתה מהעולם, שכן בעיני הכנסייה אמונה סוטה שמערערת על עיקרים של המערכת האמונית הנורמטיבית, מסוכנת, הרסנית וחמורה יותר מאשר כפירה סתם.

היהדות בשלביה השונים ראתה בתפיסות הגנוסטיות אמונה סוטה שתרה אחרי פיתויי הלב והדמיון הכוזב, מעוותת את האמונה הטובה ועוקרת את עיקרי האמונה היהודית. בשלהי תקופת הבית השני אף תוקנה ברכה מיוחדת [[ברכת המינים]] בידי שמואל הקטן כנגד המינים והמלשינים ({{בבלי|ברכות|כח|ב}}), לא רק בשל העימות הרוחני, אלא גם{{מקור}} בשל ההלשנות של אנשי הכתות כנגד היהודים לשלטון הרומי. בחלק מהמקומות בספרות חז"ל שבהם מוזכרים מינים הכוונה לכתות גנוסטיות שונות. ייתכן גם שחז"ל בתקופה הראשונה של הנצת הנצרות, לא עשו אבחנההבחנה בין הכתות הגנוסטיות לבין הנצרות, וראו בה עוד כת גנוסטית.

פולמוסים עם הגנוסטים היו בנושאים נוספים כמו ההשגחה. הגנוסטים לא האמינו בהשגחת האלוהים בעולם, בשל אמונתם שהאל הטוב טרנסצדנטלי ומנותק מהחיים והעולם וקיים רק בעולם אידאות רוחני. ({{בבלי, |ברכות |יב |ב }}) שחז"ל כמענה יחסו להם את הפסוק "{{הדגשה|אמר נבל בלבו - אין אלהים, השחיתו התעיבו עלילה, אין עושה טוב"|תהילים (יד א|תהילים יד א)}}. כמובן שאם האל הטוב אינו קשור לעולם ואינו מצווה על המצוות, הרי שאין משמעות לקיום מצוות, דבר הנקרא בשפת חז"ל "קיצוץ בנטיעות", ולא זו בלבד אלא שאם המצוות ניתנו מהאל הרע, אפשר אף ללעוג ולזלזל להם. במקום נוסף הגנוסטים מתוארים כמי שכופרים ב[[תחיית המתים]] וסוברים ש[[עולם הבא]] הוא עולם הנשמות בלבד, בשל תפיסתם שעצם קיומו של העולם הוא ברוע, ואין שום שכר בהמשך החיים עלי אדמות. ({{בבלי, |סנהדרין |צ |ב}}). לנושא זה קשורה גם המחלוקת על בחירת ישראל. בעוד שבתורה, בחז"ל וביהדות הרבנית נתפס עם ישראל כעם בחירה; ובעוד שהנצרות הממסדית טענה [[תאולוגיית החילופין|שהבחירה עברה מ'ישראל שבבשר לישראל שברוח']]; טענו הגנוסטיקאים שהדמיורגוס, האל המרושע שמרד באל העליון הטהור והטוב, הוא שבחר את היהודים והשתמש בו כזרועו הארוכה עלי אדמות במלחמתו. כך, ניתן לראות בגנוסטיקה מרכיב המתנגד ליהדות.

ע"פעל פי טענות חוקרים מסוימים לגנוסיס הייתה השפעה גדולה על התפתחותה של המיסטיקה היהודית במאות הראשונות לספירה, ובמיוחד לפריצת [[קבלה|הספרות הקבלית]] בימי הביניים. בעניין זה יש לציין במיוחד את [[ספירה (קבלה)|תורת הספירות]].

המקובלים מתארים את ההבחנה של האדם הראשון קודם החטא כברירה בין אמת לשקר ואילו מערכת הטוב והרע חיצונית לו. אולם לאחר החטא התעברה מערכת הרע והפכה להיות חלקלחלק מהאדם עצמו. התפיסה הקבלית טוענת שהיות שהרע הוא ישות נבראת ו"אין רע יורד מן השמים" הרי שב"אחרית הימים" סופה להאבד ולהכחד ולא לשמש יותר כברירת מחדל לתהליך הבחירה בעולם.

* שרגא בר און ויקיר פז, ' "חלק ה' עמו" ': על מיתוס בחירת ישראל בגורל והוויכוח הגנוסטי-הנוצרי-הפגני-היהודי', תרביץ עט (תשע"א), עמ' 23-6123–61