בית יוסף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←השפעת ה"בית יוסף": תקלדה |
←השגות על שיטה זו: ניסוח (יש חושבים - אבל הם טועים לא מתאים), עריכה (המפה לא רלונטית כאן), עדיין הניסוח בסוף הפיסקה לא טוב (עיין דף שיחה) |
||
שורה 61:
וכאשר אין הכרעה ע"פ דעותיהם, הוא הוסיף עוד חמישה רבנים, מגדולי הראשונים, שיכריעו את ההלכה: ה[[רמב"ן]], ה[[רשב"א]], ה[[ר"ן]], ה[[מרדכי בן הלל|מרדכי]] וה[[משה מקוצי|סמ"ג]].
===השגות על שיטה זו===
על שיטתו של ה"בית יוסף" קמו כמה חולקים. אצל [[יהדות אשכנז]] בעיקר קבלו על כך שפסיקה כזו יוצרת הכרעה בדרך כלל כשיטת הרי"ף והרמב"ם שהולכים על פי רוב באותה שיטה, בעוד הרא"ש בדרך כלל בעמדת מיעוט ונדחה מהלכה, למרות שבקהילות אשכנז נוהגים בדרך כלל כשיטתו, המבוססת בעיקרה על בעלי ה[[תוספות]] וחכמים נוספים.
מחשובי הפוסקים של יהדות אשכנז שהתנגדו לדרך פסיקה זו היה ר' [[משה איסרליש]] (הרמ"א) בספרו
▲עוד פוסקים שחלקו על השולחן ערוך- [[מהריק"ש]] (ר' יעקב קאשטרו), אשר כתב ספר הגהות לשולחן ערוך, בו הוא מתקן את דברי הר"י קארו על פי התיקונים שהביא הר"י קארו עצמו בספר "בדק הבית" ל"בית יוסף". הגדיל והרחיק מכולם ר' יום טוב צהלון, ה[[מהריט"ץ]], מגדולי ההלכה בטורקיה ובא"י בסוף המאה ה-16 ותחילתה של המאה ה-17, בהביעו את הדעה שהשולחן ערוך "עשאו הרב יוסף קארו זלה"ה לקטנים ועמי הארץ".
==השפעת ה"בית יוסף"==
| |||