הוצאה לאור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 17:
בדרך כלל מוסר המחבר את פעולת ההוצאה לאור לגוף המתמחה בכך, [[הוצאת ספרים]] - כאשר מדובר בספר, או מערכת כתב עת - כאשר מדובר במאמר, בסיפור קצר או בשיר.
 
ב[[ארצות הברית]] ובמדינות נוספות מקובל שההתקשרות עם המו"ל נעשית בעזרת סוכן ספרותי. בישראל שיטה זו פחות מקובלת, ועל המחבר לעסוק בכך בעצמו. ב[[מדינת ישראל]] פועלים מאות מו"לים, המוציאים לאור מדי שנה אלפי כותרים (בהדפסה ראשונה או חוזרת). כמחצית מן הכותרים מופקים על ידי 20 המו"לים הגדולים. מדי שנה עורכים המו"לים בישראל את [[שבוע הספר העברי]], שבמסגרתו מוקמים ירידי ספרים ברחובות הערים, ובהם נמכרים ספרים בהנחות של 20 עד 40 אחוזים.
 
ב[[מדינת ישראל]] פועלים מאות מו"לים, המוציאים לאור מדי שנה אלפי כותרים (בהדפסה ראשונה או חוזרת). כמחצית מן הכותרים מופקים על ידי 20 המו"לים הגדולים. מדי שנה עורכים המו"לים בישראל את [[שבוע הספר העברי]], שבמסגרתו מוקמים ירידי ספרים ברחובות הערים, ובהם נמכרים ספרים בהנחות של 20 עד 40 אחוזים.
 
[[ספר הבדיחה והחידוד]] מאת [[אלתר דרויאנוב|דרויאנוב]] מייחס ל[[חיים נחמן ביאליק]] את האמירה "כך דרכו של מו"ל בישראל: תחילה מדפיס, אחר-כך מפסיד, ולסוף - מספיד".
 
ברבע האחרון של [[המאה העשרים]] החלה המילה הכתובה לצאת לאור לא רק בגרסת דפוס (על-גבי נייר), אלא גם בגרסאות אלקטרוניות שניתן לקרוא בעזרת [[קורא ספרים אלקטרוני|קורא ספר אלקטרוני]]: תחילה כקובצי [[קלט]] למחשב, בעיקר על-גבי [[CD-ROM]], ולאחר מכן ב[[אתר אינטרנט|אתרי אינטרנט]]. דוגמה לכך היא ה[[אנציקלופדיה בריטניקה]], שלאחר שיצאה בדפוס יותר ממאתיים שנה, יצאה לאור בשנת [[1993]] גם בגרסת תקליטור, ובשנת [[1994]] הוצגה לקוראים גם באתר אינטרנט. שלבי ההדפסה והכריכה של הספר האלקטרוני שונים מאלה של הספר המודפס.
 
==מציאת המו"ל המתאים==
בהוצאות הספרים עובדים [[לקטור]]ים (קוראי כתבי-יד), שתפקידם לבחור בין כל [[כתב יד (מקור)|כתבי היד]] המגיעים להוצאה אילו יוצאו לאור. הבחירה נעשית על פי שיקולים של איכות, סיכויי ההצלחה המסחרית של כתב היד, ובהוצאות המוקדשות לז'אנר ([[סוגה]]) מסוים של דברי דפוס, הבחירה נעשית בהתאם לרוח ההוצאה וקהל היעד שלה. לרוב המו"לים ממליצים לשלוח אליהם טיוטה ראשונית של הספר 3-7 פרקים ראשונים, טרם השלמת כתיבת כלל הספר, ואם הספר מוצלח יעודדו את המשך כתיבתו לצורך הוצאתו לאור. לאחר הכתיבה, אם המו"ל ומבקר הספרים מטעם המו"ל, מוצאים את הספר כמספיק טוב, המו"ל עצמו יממן את כלל הוצאות הוצאתו לאור של הספר. אם לא, יבקשו מהמחבר לכסות את כלל הוצאות ההוצאה לאור.{{הערה|1={{קישור כללי|כותרת=נוהל משלוח כתב יד להוצאת ידיעות ספרים. ידיעות אחרונות.|כתובת=http://www.ybook.co.il/pages/%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%99%D7%93}}}}
 
:לפני שליחת כל הצעה להוצאה לאור של ספר או העברת טיוטה למעבר וקריאה על ידי מכרים, עורכים או ידידים כדאי לרשום בראש העמוד הערה בעניין זכויות היוצרים של כותב הספר/טיוטה. ישנם עורכים, עובדי מו"ל, יועצי כתיבת ספר וכו' שמשתמשים בטיוטות ובהצעות הספרים שנדחו או שהם עצמם דחו, שנשלחו למו"ל ולהוצאה לאור בה הם עובדים ולא הוצאו לאור, על-מנת להוציא ספר בעצמם תוך שימוש בתכים אלו.
 
טרם בחירת המו"ל להוצאתו לאור של הספר כדאי לשלוח את טיוטת הספר למספר הוצאות לאור ולהשוות בין ההצעות השונות של המו"לים, כדאי להימנע מעריכה של הספר על-ידי גורמים חיצוניים בנוסף לעורכים מטעם המו"ל טרם חתימה סופית על חוזה הוצאת ספר. הדבר עלול ליצור ולהוביל לדרישות תשלום ואחוזים נוספות מטעם גורמים אלו וייתכן ומו"לים מסויים ימנעו מלהוציא ספר שכזה לאור.
 
בקרב המו"לים קיימת התמחות: יש המתמחים בספרי בישול, אחרים מתמחים בספרות משפטית, ספרות יפה וכו'. מו"לים גדולים עוסקים בתחומים רבים, אך גם הגדול שבהם אינו עוסק בכל התחומים. להצלחת ההתקשרות עם המו"ל, הן בשלב של חיפוש מו"ל והן בשלב של הפקת הספר, יש לפנות למו"ל שתחומי התמחותו תואמים את הגדרת הספר. פנייה למו"ל שאינו מתאים תיענה במוקדם או במאוחר בשלילה, ולכן אין בה תועלת.