צבי פסח פרנק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ ←ילדיו: קישורים פנימיים |
אם זה השם - אז זה השם, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 21:
|חיבוריו=
}}
ה[[רב]] '''צבי פסח פְרַנְק''' (נכתב גם '''פראנק''', [[כ"א בטבת]] [[תרל"ג]], [[20 בינואר]] [[1873]] - [[כ"א בכסלו]] [[תשכ"א]], [[10 בדצמבר]] [[1960]]) היה [[דיין (הלכה)|דיין]], [[אב בית דין]], [[פוסק]], ממייסדי [[הרבנות הראשית]], חבר ב[[מועצת הרבנות הראשית]] ורבה הראשי ה[[אשכנזים|אשכנזי]] של [[ירושלים]] בין השנים [[תרצ"ו]]-
==תולדות חייו==
שורה 46:
===בתקופת המנדט הבריטי===
[[קובץ:Abraham Isaac Kook+Tzvi Pesach Frank.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרב קוק]] והרב פרנק]]
עם תחילת ה[[המנדט הבריטי|שלטון הבריטי בארץ ישראל]] היו רוב המוסדות הציבוריים של היישוב הישן מוזנחים והרוסים, לאחר שנות מלחמת העולם הראשונה. במשך כמה שנים לא היה לעיר רב רשמי אשכנזי וספרדי. בניסן תרע"ח ([[1918]]) הוקם "ועד הרבנים בירושלים". כנשיאו שימש הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] וכסגנו הרב [[חיים משה אלישר]], בעוד הרב פרנק משמש כסגן יו"ר. ועד זה נתפרק לאחר שלושה חודשים, בין היתר בשל התנגדות הרב פרנק למינויו של הרב דיסקין לרבה האשכנזי של העיר. בטבת תרע"ט ([[1919]]) הוקם בהשתתפותו הפעילה של הרב פרנק "[[משרד הרבנות לעדת ישראל בירושלים]]", ובראשו עמדו הרב [[דוד ליפמן שובקס]] והרב
באותו זמן יזם הרב פרנק את מינויו של [[הרב קוק]], ששהה אז ב[[לונדון]], לתפקיד רבה האשכנזי של ירושלים, תפקיד שאותו לא מילא איש באופן רשמי מפטירת הרב [[שמואל סלנט|סלנט]] בשנת תרס"ט ([[1909]]). בהשתדלות הרב פרנק נשלחה לרב קוק תעודה רשמית על בחירתו כרבה של ירושלים, וב[[ג' באלול]] תרע"ט ([[1919]]) הגיע הרב קוק לירושלים והוגש לו [[כתב רבנות]] רשמי, שבראשו היו חתומים הרב פרנק ובית דינו.
שורה 72:
הרב פרנק ניסה לפעול כנגד [[חילול שבת]] ציבורי, הן בפעולות [[חינוך]] בדרכי נועם והן בעידוד [[מאבקי השבת בירושלים|המוחים כלפי חילול השבת בתחבורה ובמסחר]]. לאחר מעצרם של מפגינים במאבקים אלה בשנים הראשונות למדינה, פרסם הרב פרנק מחאה על מעצרם, בה כתב כי: "יהודים אלו מצווים לפי דת תורתנו למחות נגד מחללי השבת ועוקריה". הוא פסק כי אף שאין לעבור אף על [[איסור דרבנן]] כדי למנוע חילול שבת, אין לחשוש שבעקבות מחאות כנגד חילול השבת, יבוא מחלל השבת לידי חילול שבת נוסף. הוא סייע לבני הקיבוצים הדתיים למציאת פתרונות ל[[חליבה בשבת]] ובעיות נוספות. לאחר הקמת המדינה מחה נגד ועדת השרים לעניין היתרי עבודה בשבת.
הרב פרנק לחם כנגד [[ניתוח שלאחר המוות|ניתוחי מתים]] שלא לצורך וכן כנגד הצעת [[חוק האנטומיה והפתולוגיה]]. הוא התיר לבחורי ישיבה להוציא גופת נפטר מבית חולים על מנת למנוע
הרב פרנק התנגד ל[[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] ב[[חפירת קברים|קברי קדמונים]], וראה במעשה זה פגיעה ב[[כבוד המת]]. כשנתיים לאחר מלחמת העצמאות פנו אל הרב אנשי [[יד לבנים]] לקבלת אישור להעברת חללים מ[[בית הקברות סנהדריה]] ו[[בית הקברות שייח' באדר]] לבית הקברות הצבאי ב[[הר הרצל]]. הוא התנגד לכך, היות שהחללים נקברו ללא [[ארון קבורה|ארונות]], והעברת שרידיהם הייתה כרוכה בשבירת עצמות. עם זאת, הוא התיר את פינויים של חללים שנקברו ללא סדר, אלו על אלו.
שורה 110:
===כשרות===
הרב פרנק התיר את השימוש ב[[אבקת חלב נוכרי]]
===נישואים===
שורה 118:
===לימוד תורה===
כשהיה מסיים [[סוגיא]] היה נוהג לחזור על תמציתה ורק אחר כך להתחיל עניין חדש, וכך הדריך גם אחרים, להשתדל לזכור רק את תמצית הסוגיא. הורה לתלמידיו לא להתעכב יתר על המידה בהבנת דברים מקומיים מוקשים, אלא להמשיך ללמוד, ומתוך המשך הלימוד תצמח ההבנה. בצעירותו שכנעו אותו מקובלי ירושלים להקדיש זמן ללימוד [[תורת הנסתר]], והוא למד חורף שלם מפי הרב [[מנחם מנכין היילפרין
מבני הישיבות דרש לחדש [[חידושי תורה|חידושים]] תוך כדי לימודם. חשיבות מיוחדת ראה בפרסום דברי תורה באופן מובן בעלונים ובחוברות. דעתו לא הייתה נוחה מביטויים חריפים כנגד גדולי ישראל מהדורות הקודמים, וגם כשפסק כנגד דעותיהם, הקפיד להשתמש בלשון כבוד כלפיהם.
שורה 160:
*נחמה, אשת דוד שטמפפר
*פעשה, אשת שלמה אלטמן
*מינה, אשת הרב [[
*רחל, אשת ישראל קפלן
*[[יעקב פרנק (חבר הכנסת)|יעקב]] - היה חבר הכנסת מטעם [[המערך]]
|