אוסטרלופיתקוס אפרנסיס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: מקור השם, קישורים פנימיים, פיסוק
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 23:
[[קובץ:A.afarensis.jpg|ימין|ממוזער|200px|שחזור אמנותי של נקבת אפרנסיס על-פי השלד של לוסי, מוצגת כשהיא הולכת על העתק גבס של העקבות מאתר לייטולי.]]
 
לייטולי (Laetoli) הוא אתר בטנזניה, כ- 45 ק"מ מדרום ל[[ערוץ אולדובאי]]. ב-1976 חשפה [[משפחת ליקי#הדור הראשון של המשפחה|מרי ליקי]] במקום שביל של עקבות הומינידים שנטבעו ב[[אפר געשי]] רך אשר ככל הנראה התקשה (בדומה לבטון) וכוסה בשכבות נוספות במשך זמן קצר לאחר מכן.{{הערה|1=Leakey, M. D. and Hay, R. L. (1979) [http://www.nature.com/nature/ancestor/pdf/278317.pdf "Pliocene footprints in the Laetolil Beds at Laetoli, northern Tanzania"] - Nature, Vol. 297, pp 317-323.}}. האפר תוארך באמצעות [[תיארוך רדיומטרי]] [[תיארוך אשלגן-ארגון|אשלגן-ארגון]] לגיל של 3.6 מיליון שנה, התואם את גילו הידוע של המין אפרנסיס. מצורת העקבות ניתן להסיק שהם נטבעו על ידי שלושה פרטים שונים, שהקטן בהם הלך אחרי אחד מן השניים האחרים כשהוא דורך בתוך טביעות הרגל שלו. כל הטביעות מובילות לאותו כיוון ונראה כי נטבעו באותו הזמן.
 
[[קובץ:Homo footprints.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מתווה טביעת הרגל של אוסטרלופיתקוס אפרנסיס מאתר לייטולי (שמאל) בהשוואה לזו של [[הומו ארקטוס]] (מרכז) ואדם מודרני (ימין), מראה שהיא הייתה מודרנית בצורתה.]]
שורה 34:
למין אפרנסיס היה מעמד מרכזי בתפיסה השלטת ב[[אבולוציה]] של האדם מאז גילויו ב[[שנות השבעים]], בשל היותו ההומיניד הקדום ביותר שהיה ידוע בביטחון כי הלך על שתיים בקומה זקופה. כיום ברור ש[[אוסטרלופיתקוס אנמנסיס]] קדם לו בכך, וייתכן שאף הומינידים קדומים אף יותר. ואולם מין זה עדיין נחשב כאב קדמון או קרוב מאוד לשושלת הישירה המובילה לסוג [[אדם (סוג)|אדם]] כולל [[אדם|המין האנושי]] המודרני. במקביל אפרנסיס נחשב לאב הקדמון (או קרוב מאוד לכך) של מיני האוסטרלופיתקנים הצעירים ממנו ובעיקר הענף הנכחד (המקביל לענף האדם) של האוסטרלופיתקנים ה"חסונים", המסווגים לעתים לסוג [[פראנתרופוס]].
 
ב-2007 פרסמו יואל רק ועמיתים מאמר המטיל ספק במיקומו של אפרנסיס על השושלת הישירה המובילה לאדם, וממקם אותו על הענף המוביל לסוג פאראנתרופוס זמן קצר אחרי ההתפצלות בינו ובין ענף האדם.{{הערה|1=Yoel Rak, Avishag Ginzburg, and Eli Geffen (2007) [http://www.pnas.org/content/104/16/6568.full “Gorilla-like anatomy on Australopithecus afarensis mandibles suggests Au. afarensis link to robust australopiths”] Proceedings of the National Academy of Sciences, Vol. 104 no. 16 pp. 6568-6572; doi: 10.1073/pnas.0606454104}}. מאמר זה התבסס על מחקר בגולגולת AL 444-2 (שיואל רק היה שותף לגילוייה) והשוואתה למאות גולגולות של הומינידים מתקופות שונות. הטיעון של רק מבוסס על צורת החלק האנכי בלסת של AL 444-2, אשר שונה גם מזו של בני האדם מודרניים וגם מזו של שימפנזים, ולעומת זאת דומה לשל [[פראנתרופוס רובוסטוס]]. מכאן שאם אפרנסיס היה חוליה מקשרת בין האב הקדום של השימפנזה והאדם לבין בני האדם המודרניים, על צורת הלסת היה להשתנות מן האב הקדמון לצורה שנמצאה באפרנסיס ואחר כך לחזור לקדמותה בבני האדם מודרניים, או לחלופין להתקיים באב הקדמון ואז להעלם פעמיים באופן בלתי-תלוי, גם בענף המוביל לבני-אדם וגם בענף המוביל לשימפנזה. שני הסברים אלו הם בעלי סבירות נמוכה, והסבר "חסכוני" (parsimonious) וסביר יותר הוא שאפרנסיס נמצא על הענף הצדדי המוביל לסוג פראנתרופוס, ורק בו התרחש השינוי הנ"ל.
 
{{אבולוציה של האדם|3=ממוזער|4=לוח זמנים של שושלת האדם על פי מיני הומינידים מאובנים (פסים כהים). המינים מסודרים אנכית על פי דמיון כללי ביניהם, אך קשה לקבוע במדויק איזה מין התפצל מאיזה מין אחר. מינים שמהם נמצאו מאובנים רבים יותר מסומנים בפסים יותר רחבים אנכית. העץ הפילוגנטי (ירוק) משחזר את יחסי הקרבה ותאריכי הפיצול על פי רצפי ה[[גנום]] של אדם מודרני, שימפנזה מצוי, שימפנזה ננסי, גורילה ואדם נאנדרטלי (מיצוי דנ"א מעצמות מאובנות).}}
שורה 41:
 
מחקר האפרנסיס החל במציאה באתיופיה של השלד [[לוסי]] על ידי הפליאואנתרופולוג [[דונלד ג'והנסון]] בשנת 1974. בשל העדר רוב הגולגולת, ביקשו חוקרים לצאת לאתיופיה בניסיון למצוא פריטים נוספים של האפרנסיס. במשך שנים, בשל המלחמות והרעב ב[[אתיופיה]], לא יצאו משלחות לאתיופיה לחדש את חיפוש המאובנים. המחקר התחדש ב-1990, כש[[יואל רק]] הצטרף כאנטומיסט למשלחת שכללה גם גאולוגים, ארכאולוגים ומומחים מתחומים שונים.
{{הערה|1= Kimbel W H, Johanson D C and Rak Y (1994). The First Skull and Other New Discoveries of Australopithecus afarensis at Hadar, Ethiopia. Nature Vol 368: 449-451.}} ב-1992 נמצאה [[גולגולת]] של פרט מבוגר, זכר השייך למין הזה. הגולגולת מכונה "444 AL". התגלית זכתה לפרסום רב בעולם המדע ואף לכותרת בעמוד הראשון ב[[ניו יורק טיימס]], לתמונת השער ב[[נייצ'ר]] ולכתבה נרחבת ב[[נשיונל ג'אוגרפיק]].{{הערה|1=National Georgraphic, March 1996 Vol.189, No.3}}.
 
מאז שנמצאה גולגולת הזכר (444 AL), נמצאו גם גולגולתיהם של נקבה ושל תינוק. נתגלו גם הרבה [[לסת]]ות.