חטיבת ביניים בישראל – הבדלי גרסאות

[[קובץ:חטיבת ביניים בישראל.jpg|ממוזער|חטיבת ביניים אורט דפנה בקריית ביאליק]]

 

חטיבות הביניים מופעלות בדרך כלל כמסגרת עצמאית, ולעתים פועלים חטיבת ביניים ובית ספר תיכון במתחם אחד, הקרוי "בית ספר שש-שנתי". בהתאם לכך, במרבית המקרים הרכב מוסדות החינוך לגילאי 6 עד 17 הוא כדלקמן: בית הספר היסודי - שש-שנתי (כיתות א'-ו'), ולאחריו חטיבת הביניים - תלת-שנתית (ז' עד ט'), ולבסוף בית ספר התיכון - תלת-שנתי (י' עד י"ב). בכמה בתי ספר בישראל מאורגן החינוך ההתחלתי, בית הספר היסודי ו[[גן ילדים|גן הילדים]] במסגרת של חטיבה צעירה הכוללת גן חובה, כיתה א' וכיתה ב'.

 

==הקמת חטיבת הביניים==

במעקב אחר סיבות הנשירה של תלמידים מהלימודים בבית הספר התיכון, נמצא כי אחד הגורמים ליציאתם של הנערים והנערות ממסגרת הלימודים הסדירה כבר בגיל 14 - 16 הוא המעבר החריף של הנער ממסגרת בית הספר היסודי אל מסגרת בית הספר התיכון. כאשר הוארכה תקופת הלימודים על פי חוק לימוד החובה עד סיום כתה י' והקמת חטיבת הביניים ציפו לירידה בנשירה של התלמידים ממסגרת הלימודים או לפחות לדחיית הנשירה מעבר לכתה ט' - גיל 15, בדרך כלל.

 

== הערכת השינוי==

בדו"ח ביניים של ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא הפערים החברתיים בישראל, בראשות חבר הכנסת [[רן כהן]], נסקרו מדדי יעילות וצמיחה בבית הספר - ה[[מיצ"ב]] - במקצועות מתמטיקה, [[אנגלית]], [[מדע|מדעים]] ובקריאה שערך משרד החינוך בשנת הלימודים תשס"א. המבדקים נערכו בקרב כ-10,000 מתוך כ-80,000 תלמידים בכל שכבת גיל. התוצאות היו כי בכיתות ד'-ט' התגלתה עלייה חדה בפערים בכיתה ז' - בעת המעבר מהחינוך היסודי לחטיבת-הביניים.{{הערה|1=מקור:[http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/gap15-4.htm ועדת חקירה פרלמנטרית בנושר הפערים החברתיים בישראל]}} היה בכך כדי להצביע על ההבדלים ברמות הלימוד בין בתי הספר היסודיים, אשר התגלו רק כאשר התלמידים הגיעו למסגרות של חטיבת הביניים.