העלייה השלישית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 117:
==הקמת ההסתדרות העובדים==
המפלגות "[[אחדות העבודה]]" ו"[[הפועל הצעיר]]" קיימו מסגרות ארגוניות ומקצועיות נפרדות, הם הקימו בנפרד תשתיות חקלאיות ומשרדים לטיפול במציאת עבודה, וניהלו ביניהם תחרות קשה על לב הפועלים.
קריאתו וסיבות נוספות הביאו לבסוף להקמת "[[ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל]]", ב[[חיפה]] ב-5 עד 12 בדצמבר [[1920]]. שתי מפלגות הפועלים הגדולות: [[הפועל הצעיר]] ו[[אחדות העבודה]] הסכימו מראש לא לביטול המפלגות או לאיחודן, וכך שמרו על צביון המפלגות בתוך ההסתדרות.
באותו כינוס נחתמה חוקת ההסתדרות, הובהר שגוף זה חזק מצבור האיגודים המקצועיים הכפופים לו וסמכויות רבות לו, כמו כן הקיפה ההסתדרות תחומים מספר:
#ההתאגדות הביאה לשיתוף פעולה בין שתי מפלגות פוליטיות.
#מטרתו כמו זו של איגוד מקצועי - להגן על הפועלים ולשפר את תנאי העסקתם.
#ההסתדרות היא בגדר מוסד קונסטרוקטיבי, שייעודו בניית חברה חדשה.
ההסתדרות הכללית הקיפה את כל ענפי היצירה בארץ, מבחינה זו לא דמה לה אף גוף ארגוני בארץ. היא גיבתה ועמדה מאחוריי מגוון פעולות התיישבות בשנות ה-20 וה-30, הקימה מפעלים קואופרטיביים, העניקה שירותי רווחה רבים, הקימה [[שיטת הזרמים בחינוך|זרם חינוך]] משלה - בשם [[זרם העובדים]], ולקחה תחת חסותה את ארגון [[ההגנה]], ובכך מלאה תפקידים חברתיים ולאומיים כאחד.
==כינון מוסדות פוליטיים של היישוב==
עם כניסת הצבא הבריטי לארץ ישראל בשלהי [[1917]] החלה התארגנות המוסדות העצמיים של היישוב.
התארגנות זו כללה את הבנית המוסדות והארגונים הפוליטיים, ובהם "[[כנסת ישראל]]" שאליה השתייכו למעשה רוב היהודים בארץ, מלבד חלק מן הציבור ה[[חרדים|חרדי]]. הבחירות הראשונות ל[[אספת הנבחרים]] נערכו באפריל [[1920]], וכן, נבחר [[הוועד הלאומי]]. ושניהם שמשו עד [[תש"ח]] [[1948]] במדה לא מבוטלת [[רשות מחוקקת]] ו[[רשות מבצעת]] של היישוב היהודי תחת שלטון [[המנדט הבריטי]]. במסגרת "כנסת ישראל" הוקמה גם [[הרבנות הראשית]], אשר פיקחה על חיי הדת, וניהלה בתי דין בעניינים שונים.
{{תקופות בארץ ישראל}}
==ראו גם==
| |||