קלאודיו מונטוורדי – הבדלי גרסאות

יצירותיו החשובות והמבוצעות ביותר של מונטוורדי הם תשעת ספרי ה[[מדריגל]]ים שהלחין כמעט לאורך כל חייו, הספר הראשון ראה אור ב-[[1587]] ואילו האחרון ראה אור רק לאחר מותו ב-[[1651]]. ה"ספרים" הם הדוגמא המקובלת למויזקת בארוק מוקדם, והם תעודה למעבר הסגנוני המודע שיזם מונטוורדי בין ההלחנה המסורתית של תקופתו, סגנוןבסגנון הרנסאנס, לסגנון הבארוק החדשני. בין ה"ספרים" מקובל למנות את הספר החמישי כנקודת ציון באותו מעבר מסגנון ההלחנה של הרנסאנס לסגנון הבארוק, עם השימוש ב[[קונטינואו]] ו[[הרמוניה טונאלית פונקציונאלית|טונאליות פונקציונאלית]], אתואת הספר השמיני הארוך וכנראה המורכב ביותר שהלחנתו התמשכה על פני כ-30 שנה. הספר התשיעי והאחרון דווקא מאופיין ביצירתו פשוטות יותר.

מונטוורדי חיבר לפחות שמונה-עשרה אופרות, שמהן שרדו רק "אורפיאו", "שיבת [[אודיסאוס|אוּליסהֵ]] למולדת" ו"הכתרת פופיאה", כמו גם ה[[אריה (מוזיקה)|אריה]] המפורסמת "קינה" {{הערה|איטלקית:Lamento}} מן האופרה השנייה שלו, "אריאנה"{{הערה|[[איטלקית]]:L'Arianna}}.