חבר הקבוצות והקיבוצים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מוטי (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
מוטי (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 14:
הוויכוח בין הקבוצה הגדולה לקטנה היה בשלושה מישורים, המישור האידיאולוגי- תומכי הקבוצה הקטנה האמינו כי זו הדרך להגשמת אידיאל עבודת הכפיים ועבודת החקלאות, המישור החברתי - קבוצה מנוכרת לעומת קבוצה אינטימית שרק יחידים יכולים להתצרף אליה ואינם מתקבלים בקלות, אנשי הקבוצה הקטנה סברו כי האינטימיות עדיפה בחיים משותפים , והמישור הארגוני, תומכי הקבוצה הגדולה האמינו כי היא מתאימה יותר לקליטת עלייה, יתרון הגודל מאפשר לפתח חיי חברה ותרבות פעילים יותר, וצפויה לקבוצה הגדולה הצלחה כלכלית היות והיא משק מגוון שאינו עוסק רק בחקלאות.
 
ב-[[1930]] בכנס בגניגר החליף הארגון את שמו לחברל"חבר הקבוצות" ואחת החלטות היתה להתמקד בחקלאות ולהפסיק לקיים פלוגות עבודה בערים.
 
בשנת [[1934]] הצטרפו לחבר הקבוצות כל הקבוצות של תנועת "[[גורדוניה]]" יחד עם מהיגמנהיג התנועה [[פנחס לבון]], (תנועת גורדוניה הפכה להיות [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] של חבר הקבוצות).
 
באותה עת התגבשה זהות בין "חבר הקבוצות" לבין [[מפא"י]].
 
בשנת [[1939]] [[ברל כצנלסון]] העלה הצעה בפני וועידת [[הקיבוץ המאוחד]] שהתקיימה ב[[נען]] - להתאחר עם "חבר הקבוצות", ההצעה אמנם התקבלה בוועידה, אך לא יושמה בגלל התנגדות ההנהגה ובראשה [[יצחק טבנקין]].