ירושלים של זהב (תכשיט) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Benv7302 (שיחה | תרומות)
כותרת לפרק חדש
Benv7302 (שיחה | תרומות)
הוספת טקסט תחת כותרת חדשה
שורה 5:
 
== התכשיט "ירושלים של זהב" ==
מתוך רשימה ארוכה של תכשיטי מלכה אוגריתית (אוגרית הייתה העיר הראשית לתרבות כנענית שפרחה ב-1400 לפני הספירה) נמצא תכשיט שלא זוהה בשמו משום ששם התכשיט נכתב בשומרית, ותרגומו המילולי היה "עיר של זהב". חוקרי השפה לא הכירו מונח כזה.
[[קובץ:Jerusalem of gold.jpg|ממוזער|ירושלים של זהב, שרשרת.]]
 
השם "עיר של זהב" מתגלה בניסוח שונה במדרש של אבות דרבי-נתן. שם מופיע "כתר של זהב", מכאן ניתן ללמוד שהתכשיט "עיר של זהב" הנו עטרה של זהב, כלומר, כתר של זהב.
 
מסופר שרבני קיסריה כינו את "ירושלים של זהב" במונח יווני, ששובש במשך הדורות והחוקרים לא יכלו לזהותו, עד שפרופסור שאול ליברמן ז"ל פענח את החידה ופירש אותה בתור "צריח או מבצר של זהב". מכך ניתן להבין שרבני קיסריה תיארו את מראהו של כתר מזהב, שצורתו חומה, מבצרים ומגדלים. המונח בא לאפיין כתר מיוחד, שצורתו כחומה מבוצרת. המונח עבר מדור לדור בתרבויות שונות, עד שהתגלגל לעולמם של חז"ל, שקיבלו את המונח ואת הכתר, הוסיפו לו נופך משלהם בכך שזיהו את ה"עיר של זהב" כירושלים.
 
כך נולד שמו של התכשיט "ירושלים של זהב".[[קובץ:Jerusalem of gold.jpg|ממוזער|ירושלים של זהב, שרשרת.]]
==האגדה==
{{ציטוטון|ראתה [[רחל בת כלבא שבוע|רחל]], בתו של כלבא שבוע, בעקיבא שהוא צנוע ומעולה, אמרה לו: אם אתקדש לך, תלך לבית המדרש? אמר לה: הן. נתקדשה לו בצנעה. שמע אביה והוציאה מביתו והדירה הנאה מכל נכסיו. הלכה ונשאה לרבי עקיבא. בימות החורף היו ישנים במתבן... אמר לה: אלמלי היה בידי, הייתי נותן לך '''ירושלים של זהב''' (מין כתר של זהב שירושלים מצוירת בו). בא [[אליהו הנביא]] ונדמה להם כבן אדם וקרא על הפתח ואמר להם: תנו לי קצת תבן, כי אשתי ילדה ואין לי במה להשכיבה. אמר רבי עקיבא לאשתו: ראי אדם זה שאפילו תבן אין לו. אמרה לו: לך ולמד בבית המדרש. הלך וישב שתים עשרה שנה בבית המדרש לפני רבי אליעזר ורבי יהושע. כאשר חזר מקץ שתים עשרה שנה לביתו שמע את אשתו אומרת לשכנתה: הלוואי שישב וילמד עוד י"ב שנה. מבלי להיכנס אל הבית חזר לאחוריו, וכעבור שתים עשרה שנה נוספות שב לביתו ועמו עשרים וארבעה אלף תלמידים, כאשר חזר רחל נדחקה אליו לנשק את רגליו וכאשר רצו התלמידים לגרשה אמר להם שיניחו לה כי "תורתי ותורתכם שלה היא". כאשר שמע כלבא שבוע שהגיע רב גדול לעיר רצה להתיר את נדרו (לחתנו שלו,למרות שלא ידע שהפך לרבי עקיבא), שאל אותו רבי עקיבא אם היה יודע שחתנו ילמד תורה,היה נודר כך? ענה לו כלבא שבוע שאם היה יודע אפילו הלכה אחת לא היה נודר כך. אמר לו רבי עקיבא שנדרו מותר כי הוא חתנו}}.([[מסכת נדרים|נדרים]] נ, א ודומה לו ב[[כתובות]] סב,ב)