ירושלים של זהב (תכשיט) – הבדלי גרסאות

[[חז"ל]] מציינים את תרומתה של [[רחל בת כלבא שבוע|רחל]], בתו של [[כלבא שבוע]], להישגיו של [[רבי עקיבא]] בעלה בלימוד התורה. לפי האגדה רבי עקיבא היה רועה את צאנו של כלבא שבוע, אחד מעשירי ירושלים, ורק בגיל ארבעים החל ללמוד תורה. ומעשה שהיה כך היה:

[[קובץ:Crown - jerusalem of gold.jpg|ממוזער|כתר " ירושלים של זהב "]]

מסופר שרבני קיסריה כינו את "ירושלים של זהב" במונח יווני, ששובש במשך הדורות והחוקרים לא יכלו לזהותו, עד שפרופסור שאול ליברמן ז"ל פענח את החידה ופירש אותה בתור "צריח או מבצר של זהב". מכך ניתן להבין שרבני קיסריה תיארו את מראהו של כתר מזהב, שצורתו חומה, מבצרים ומגדלים. המונח בא לאפיין כתר מיוחד, שצורתו כחומה מבוצרת. המונח עבר מדור לדור בתרבויות שונות, עד שהתגלגל לעולמם של חז"ל, שקיבלו את המונח ואת הכתר, הוסיפו לו נופך משלהם בכך שזיהו את ה"עיר של זהב" כירושלים.

 

==האגדה==

{{ציטוטון|ראתה [[רחל בת כלבא שבוע|רחל]], בתו של כלבא שבוע, בעקיבא שהוא צנוע ומעולה, אמרה לו: אם אתקדש לך, תלך לבית המדרש? אמר לה: הן. נתקדשה לו בצנעה. שמע אביה והוציאה מביתו והדירה הנאה מכל נכסיו. הלכה ונשאה לרבי עקיבא. בימות החורף היו ישנים במתבן... אמר לה: אלמלי היה בידי, הייתי נותן לך '''ירושלים של זהב''' (מין כתר של זהב שירושלים מצוירת בו). בא [[אליהו הנביא]] ונדמה להם כבן אדם וקרא על הפתח ואמר להם: תנו לי קצת תבן, כי אשתי ילדה ואין לי במה להשכיבה. אמר רבי עקיבא לאשתו: ראי אדם זה שאפילו תבן אין לו. אמרה לו: לך ולמד בבית המדרש. הלך וישב שתים עשרה שנה בבית המדרש לפני רבי אליעזר ורבי יהושע. כאשר חזר מקץ שתים עשרה שנה לביתו שמע את אשתו אומרת לשכנתה: הלוואי שישב וילמד עוד י"ב שנה. מבלי להיכנס אל הבית חזר לאחוריו, וכעבור שתים עשרה שנה נוספות שב לביתו ועמו עשרים וארבעה אלף תלמידים, כאשר חזר רחל נדחקה אליו לנשק את רגליו וכאשר רצו התלמידים לגרשה אמר להם שיניחו לה כי "תורתי ותורתכם שלה היא". כאשר שמע כלבא שבוע שהגיע רב גדול לעיר רצה להתיר את נדרו (לחתנו שלו,למרות שלא ידע שהפך לרבי עקיבא), שאל אותו רבי עקיבא אם היה יודע שחתנו ילמד תורה,היה נודר כך? ענה לו כלבא שבוע שאם היה יודע אפילו הלכה אחת לא היה נודר כך. אמר לו רבי עקיבא שנדרו מותר כי הוא חתנו}}.([[מסכת נדרים|נדרים]] נ, א ודומה לו ב[[כתובות]] סב,ב)