יוסף ידין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ למען האחידות |
←ביוגרפיה: נגה שנער-שויער, חייה השתנו בעקבות מות אמה: "החלטתי לקחת את גורלי בידיי", באתר Xnet, 14 במאי 2017 |
||
שורה 7:
==ביוגרפיה==
ידין נולד ב[[ירושלים]], בנם של ה[[ארכאולוג]] פרופ' [[אלעזר ליפא סוקניק]] וה[[גננת]] ואשת הציבור [[חסיה סוקניק]]{{הערה|שם=נטעלי|{{xnet|נגה שנער-שויער|חייה השתנו בעקבות מות אמה: "החלטתי לקחת את גורלי בידיי"|4961465|14 במאי 2017}}}}, ואחיהם של [[יגאל ידין]], ה[[רמטכ"ל]] השני של [[צה"ל]], [[ארכיאולוג]] ו[[סגן ראש הממשלה]], ו[[מתתיהו סוקניק]], [[טייס]] [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] שנהרג ב[[מלחמת העצמאות]]{{הערה|{{נזכור את כולם|91524|מתתיהו סוקניק|מלא=כן}}}}.
ב[[מלחמת העולם השנייה]] הופיע ידין בלהקה הצבאית "[[מעין זה]]" של [[הבריגדה העברית|הבריגדה]] לצד [[חנה מרון]], שהייתה אשתו הראשונה. שירם הידוע היה "כל הדרכים מובילות לרומא". עבד כקריין בתחנת הרדיו "[[קול ירושלים]]".
====בתיאטרון====
ב-[[1946]] הצטרף ידין ל[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] של [[תל אביב]] שזה אך נוסד. הוא שיחק בתיאטרון עד יום מותו, וגילם בו תפקידים רבים, ב[[מחזה|מחזות]] קלאסיים, במחזות מתורגמים ובמחזות ישראלים כאחד. בין תפקידיו הגדולים היו: ג'ו קלר ב"[[כולם היו בני]]", קזבלן ב"[[קזבלן]]" (מחזהו של [[יגאל מוסנזון]], הראשון שהעלה על הבמה את נושא האפליה העדתית והפך ב[[שנות השישים]] ל[[מחזמר]] בכיכובו של [[יהורם גאון]]), וילי לומן ב"[[מותו של סוכן]]", טוביה ב"[[כנר על הגג]]", סולנס ב"[[אלוף הבונים]]", סורין ב"[[השחף]]", מקס ב"[[הביתה]]", הרב פוקס ב"[[פליישר (מחזה)|פליישר]]", שמואל המבוגר ב"המורדים", ה[[טוחן]] בהצגת ה[[ילדות|ילדים]] [[עוץ לי גוץ לי]].
====בקולנוע====
במאי התיאטרון ה[[יהודי]] הנודע [[ליאופולד לינדברג]] שפעל ב[[שווייץ]] הכיר את יוסי ידין כאשר הגיע לישראל בחודש אוקטובר [[1949]] וביים בתיאטרון הקאמרי את המחזה "הצל", שהצגת הבכורה שלו הייתה ב-[[1 בנובמבר]] של אותה שנה. ידין מילא באותו מחזה תפקיד של פונדקאי.
| |||