הבדלים בין גרסאות בדף "בוסתנאי בן חנינאי"

מ (בוט החלפות: \1–\2)
'''בוסתנאי בן חנינאי''' ([[618]]–[[670]]), היה [[ראש הגולה]] ב[[בבל]], ולפי מקורות מסוימים אף שימש כ[[גאון]] ישיבת [[ישיבת פומבדיתא]], אשר קורות חייו עטופים באגדה.
 
==נסיבות לידתו==
כשראה הח'ליף [[עלי אבן אבו טאלב]] שבוסתנאי בן 35 ועדיין לא התחתן נתן לו את בתו השבויה של המלך ה[[האימפריה הסאסאנית|סאסאני]] [[כוסרו השני]], [[איזדדואר]], שהייתה שבויה בידי המוסלמים. (לפי מקורות אחרים היא הייתה בתו של [[יזדגרד השלישי]] ושמה היה דארא.) נולדו לו שני ילדים מנשים יהודיות ושלושה בנים מהנסיכה הנוכרית, שהייתה לשפחה.
 
משמת בוסתנאי התפרסם הסכסוך על הירושה ועל מעמד הילדים בני הנוכרית. בני איזדדואר טענו שהם יורשים שוים לאחיהם, ואילו בני היהודיות טענו שבניה של איזדדואר הם עבדים בני שפחה - חלק מהרכוש שבני היהודיות יורשים מאביהם בוסתנאי. בסופו של דבר קיבלו האחרונים [[שוויון]] זכויות גמור, ויש מקורות הטוענים שאחד מהם, רב חסדאי, אף מונה למשרת [[גאון]] ישיבת [[ישיבת סורא]] לאחר פטירת אחיו, [[רב חנניה הכהן מנהר פקוד]].
 
בדורות הבאים, באו מיוצאי חלציהם ראש גולה ב[[ספרד]] (רבי [[שמואל הנגיד]]), ואף למעלה מעשרה [[גאונים]] שונים במקומות שונים בתפוצה היהודית ([[סורא]], [[פומבדיתא]], [[ספרד]], ו[[רומא העתיקה]]), וכן כמה מחכמי ישראל בדורות המאוחרים יותר, כגון [[מהר"ל מפראג]], רבי [[שמשון מאוסטרופולי]], רבי [[פנחס מקוריץ]] (מגדולי תלמידי [[הבעל שם טוב]]), ותלמידו רבי [[יעקב שמשון משיפיטובקה]].
 
שילוב זה התאפשר עקב כך שה[[גאונים]], וביניהם [[רב פלטוי]] בן אביי ו[[רב נטרונאי גאון|רב נטרונאי]] בן הילאי, בתשובתם אל רב אלעזר אלוף דמן [[אספמיה]], הניחו שאדם כבוסתנאי לא היה בא על שפחה מבלי לשחררה קודם לכן, ולשאת אותה בהיתר. מקרה זה הפך לתקדים הלכתי שנעשה בו שימוש בדיון על הכלל: "[[אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות]]", ולמסקנות יש חשיבות הלכתית עד ימינו בעניין משמעותם של [[נישואים אזרחיים]].
 
==נוסח שונה==
161

עריכות