ראשי תיבות בדיעבד – הבדלי גרסאות

== ראשי תיבות בדיעבד כאטימולוגיה עממית ==

* "[[לעז]]" – על אף שמשמעותו ה[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] לע"ז היא ככל הנראה "דבר סתום" או "מילים לא ברורות" (השוו ל[[ערבית]]: لغز לע'ז = חידה), בתקופה מאוחרת נדרשה המילה לעז כראשי תיבות של "'''ל'''שון '''ע'''ם '''ז'''ר", וזאת על שום שנכתבה במקומות רבים עם [[גרשיים]] בתוכה, שהיו סימון מקובל להדגשת מילים מיוחדות, ולאו דווקא לראשי תיבות.

* קרוב"ץ - מילה המופיעה רבות בספרי הפוסקים ככינוי ל[[פיוט]]. במקור שיבוש של המילה 'קרובות' על שם שהפיוטים נאמרים קודם התפילה ומקרבים אליה.{{הערה|רבי [[אליהו בחור]], [[ספר התשבי]], ערך קרובץ}} בדיעבד ניתנו לה ראשי התיבות: '''ק'''ול '''ר'''ינה '''ו'''ישועה '''ב'''אהלי '''צ'''דיקים.{{הערה|[[בית יוסף]], אורח חיים, סימן סח}}

* ב[[צה"ל]] נפוץ פיענוח של ראשי תיבות בדיעבד. כך למשל פורשו ראשי התיבות [[מא"ג]] כ"מקלע אחיד גדודי", למרות שמקורם בצרפתית: Mitrailleuse d'Appui General ([[מקלע]] לשימוש כללי), או [[טנק]] ה[[מגח|מג"ח]] כ"מרכבת גיבורי חיל". המילה וואסח פוענחה כ"וואלה, סחתיין".