חולדה ובור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מקורות האגדה: קישורים פנימיים |
|||
שורה 19:
ברומן "[[כאב (רומן)|כאב]]" מאת [[צרויה שלו]] מתלבטת הגיבורה בין שמירת נישואיה, שבהם נולדו לה בן ובת, ובין חזרה לאהוב נעוריה, איתן, שנטש אותה כשלושים שנה קודם לכן ולפתע חזר לחייה. במחשבותיה עולה סיפור חולדה ובור: "בלב חרד היא נזכרת בסיפור התלמודי על הגבר שהפר את הבטחתו לשאת נערה שפגש בדרך, נשא אשה אחרת ואיבד את ילדיו במיתות משונות עד שחזר אליה. תמיד כשלימדה אותו חשבה על איתן, אבל באגדה המשיכה אותה נערה לחכות לו, גם אם נאלצה להעמיד פנים כי יצאה מדעתה כדי שלא ישיאוה לאחר, ואילו היא הקימה משפחה ועל כן ילדיה בסכנה, לא רק ילדיו שלו".{{הערה|צרויה שלו, '''כאב''', [[הוצאת כתר]], 2015, עמ' 171}} גם ב"כאב" יש שני עדים לא אנושיים להבטחתו של איתן, מעיין ועץ תות.
==פרשנות==
===מוטיב הזיווג הכפול=== חוקר הספרות פרופ' [[בן-עמי פיינגולד]] רואה בסיפור חולדה ובור לגלגוליו השונים נציג של מוטיב הזיווג הכפול, שאותו הוא מגדיר כ"סיטואציה שבה מתקיים זיווג בין איש לאישה שסופו נישואין כדת, אלא שהוא מסתיים בכשלון, שכן הוא בא במקום זיווג שנגזר מראש ונעשה נסיון להתעלם ממנו, ביודעין או בלא יודעין. הזיווג הקיים מתבטל, ואז שב ומתגשם הזיווג המיועד."{{הערה|[[בן-עמי פיינגולד]], "גלגולו של מוטיב הזיווג הכפול", '''מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי''' ז, תשמ"ד, עמ' 22–48. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23356247}}}}
===בחירת העדים===
חוקר הפולקלור [[יואל שלום פרץ]] עמד על ההבדל בין גרסאות שונות של הסיפור באשר לבחירת שני העדים, החולדה והבור. בגרסתו של רש"י, הבחורה ביקשה עדים, והבחור הוא שקבע את החולדה והבור כעדים. לעומת זאת, בגרסתו של נתן מרומי, הבחור הוא שביקש עדים, והבחורה קבעה את החולדה והבור כעדים. התוספות מציגים גרסת פשרה, לפיה השניים מבקשים עדים והשניים יחדיו בוחרים את החולדה והבור.{{הערה|יואל שלום פרץ, "[http://www.minerva.org.il/articles/tradition-and-folklore/makor-israel.html ממקור ישראל וישמעאל - סיפורי חולדה ובור ובת שלמה במגדל : השוואת סיפורים מהמדרש וסיפורי עם בדווים]", '''מהות''' לב, תשס"ח 9–32}}
==לקריאה נוספת==
| |||