רפובליקת פירנצה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 88:
[[קוזימו דה מדיצ'י]] היה בנו של [[ג'ובאני די ביצ'י]] מ[[משפחת מדיצ'י]] רבת ההשפעה. הוא לא הרבה להחזיק במשרות רשמיות, והציג את עצמו כמשרת ציבור חסר אמביציה פוליטית, עם זאת, השתמש בכוח ממונו הרב לתמרן החלטות ולשלוט למעשה בפירנצה. הבישוף של [[סיינה]], שלימים יהיה לאפיפיור [[פיוס השני]] דיווח שכל ההחלטות החשובות בפירנצה מוכרעות בביתו של קוזימו, ושלמרות החזות ה[[דמוקרטיה|דמוקרטית]] של הרפובליקה, על פיו יישק דבר והוא מכהן למעשה כמלך לכל דבר פרט לתואר.
 
עם זאת, בשל כוחו הרב, התגבשה נגדו קבוצת אצילים שהתנגדו לו ובראשם [[רינלדו דלי אלביצי]] מ[[משפחת אלביצי]]. ב[[ספטמבר]] [[1433]] הוביל מדיצ'י מסע מלחמה כושל נגד העיר [[לוקה (עיר)|לוקה]]. מתנגדיו האשימו אותו בכישלון ותבעו את מאסרו. אולם מדיצ'י הצליח להפוך את עונש המאסר לגלות ונסע ל[[פדובה]] ולאחר מכן ל[[ונציה]]לוונציה, במסע זה ייסד סניפים של בנק מדיצ'י בערים אלה, תוך שהוא מחסל את עסקיו בפירנצה. רבים באו בעקבותיו, תוך שהם מוציאים סכומי כסף עצומים מן העיר, עד כי כלכלת העיר התערערה. במשאל עם דמוקרטי שנעשה בעיר, הוחלט להחזיר את מדיצ'י.
 
עם חזרתו, הפך מדיצ'י לשליט בפועל של העיר. בתקופתו, צמחה מאוד פירנצה מבחינה תרבותית. המלומד המוביל בפירנצה באותם ימים, [[ניקולו ניקולי]], החל במאמצים להשבת העניין בספרות העתיקה של יוון ורומא. הוא ביקש מ[[מנואל כריזולוראס]], שנשלח בידי קיסר [[האימפריה הביזנטית]] לבקש עזרה מהמערב (ארצו הותקפה אותה עת בידי ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]]), ללמד [[יוונית]] ב[[אוניברסיטת פירנצה]]. כריזולוראס הסכים, וקיבל תואר פרופסור בשנת [[1397]]. לניקולי היה אוסף גדול של יצירות עתיקות, ועם מותו בשנת [[1437]] הוריש את האוסף לקוזימו דה מדיצ'י. עוזרו של ניקולי, [[פוגיו ברקיוליני]], סייר ברחבי אירופה והוסיף לאוסף עוד כתבי יד עתיקים רבים. בניגוד לניקולי, הוא גם חיבר יצירות משלו. הוא היה חברו הטוב ביותר של דה מדיצ'י, וזה האחרון מינה אותו לקנצלר של פירנצה.